ב"ה , ערב שבת הגדול תשע"ח
וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות . . .
זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים.
הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא .
והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבתם וגו'
(מלאיכ ג ד, כב-כד)
הרב פייבל מלצר ז"ל עומד על החיבור בין שבת זו שהיא מעין פתיחה לחג הגאולה וחג החירות, ובין דבריו האחרונים של מלאכי שהיה אחרון הנביאים, והוא אומר כך:
מסורת ישראל יודעת כי חג הפסח אינו רק חג לציון מאורע מסוים אשר קרה בעבר, [אלא] חג הפסח כשם שהוא זכר לעבר כן הוא גם תכנית לעתיד. מסורת ישראל עיצבה את המושג המשולש: פסח מצרים, פסח דורות ופסח לעתיד. פסח לדורות (הפסח שלנו) הוא הקשר והגשר בין פסח מצרים ובין פסח לעתיד, בין זכר לגאולה בימים קדמונים וכיסופי גאולה שלמה בעתיד.
לקראת סיומה של ההפטרה הוא אומר:
: 'זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל , חקים ומשפטים'.(פרשת השבוע והפטרתה, 159-158).
הרב יהודה שביב עומד על החיבור שבהין שבת הגדול ובין ליל הסדר, והוא אומר:
השליחות הנבואית בישראל החלה ביציאת מצרים בדמותו של משה, רבם של הנביאים. חותמה של הנבואה הוא מלאכי, הכורך את שליחותו עם זו של ראשון הנביאים: 'זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורה על כל ישראל חקים ומשפטים'. מתאים אפוא שערב ציון חג הגאולה ממצרים ניזכר בפסוקי אחרית הנבואה, ונקבל באמצעותם מבט רחב ומקיף על שלשלת הנבואה. (פסח, סדרת באר מרים, עמ' 44).
הרב שבישב עומד על הקשר בין אבות ובנים בליל הסדר ועל כך הוא אומר:
ליל הסדר, יותר מכל טכס אחר ביהדות, מרוכז סביב הבנים. ההגדה של פסח לא נועדה אלא לספר את סיפור יציאת מצרים ולקיים את הציווי 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבהור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים' ואף חלק מהמצוות האחרותשל ליל הסדר נועד לעורר את התעניינות הבנים. בליל הסדר מספרים את סיפור הגאולה תוך שזירת הדורות . . . הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא . והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. . .
זה עכשו קמנו מימי השבעה על הדס מלכה ע"ה ויהא רצון שהדברים ותפילת ליבנו יהיה לעילוי נשמתה ונזכה כולנו לימים טובים, לנו ולבנינו ובני בנינו לטוב ולחיים.