ב"ה ערב שבת קדש פ' ויצא תשפ"ד
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-לקים עמדי (בראשית כח, כ)
פרשתנו מזכירה בין היתר את הלבטים של יעקב אבינו בתחילת הליכתו לביתו של לבן.
הנדר של יעקב אבינו המצוטט למעלה, מעורר כמה שאלות.
שאלה שדנו בה רבים מה פירוש "אם יהיה א-לוקים עמדי" או בלשונה של נחמה ליבוביץ:
מתבקשת השאלה האם יעקב צריך היה לקבל על עצמו את עול מלכותו של הקב"ה רק בתנאי מסוים שיהיה לו כך וכך?
האברבנאל שואל כאן שתי שאלות:
השאלה הד' באמרו 'אם יהיה אלהים עמדי' כי איך היה מספק יעקב במה שנאמר לו בנבואתו והרי נאמר לו באותה שעה 'והנה אנכי עמך' והוא אומר 'אם יהיה א-לקים עמדי'? ונאמר לו 'ושמרתיך' והוא מספק ואומר 'ושמרני'? ונאמר לו 'והשיבותיך' והוא מתנה כמספק 'ושבתי בשלום אל בית אבי'?
השאלה הה' איך נעשה יעקב בנדר הזה עובד על מנת לקבל פרס באמרו 'אם יהיה א-לקים עמדי ושמרני… ונתן לי' כך וכך אז יהיה לי לא-לקים מכלל שאם לא יעשה לו כל זה לא יהיה לו לא-לוקים ולא יעבדהו? ולא עשה אברהם זקנו כן, אבל נתנסה כמה פעמים ועמד בהם.
הרמב"ן מביא את דברי רש"י שפירש בדומה לאברבנאל את הנדר, ובמילים קצרות הוא גם מתרץ את השאלה:
לשון רש"י, אם ישמור לי הבטחות הללו שהבטיחני.
וטעם התנאי, שלא יגרום החטא.
כך מסבירה נחמה ליבוביץ את הדברים:
יוצא מדבריהם שלא היה מסופק יעקב אבינו חס ושלום שמא יפר הקב"ה הבטחתו, ולא היה קטן אמונה אלא שהיה מסופק אם גם לאחר זמן ובפרט בשבתו בניכר בבית לבן ובהשפעות זרים – אם יהיה עדיין ראוי לאותם החסדים ושמא יתלכלך בחטא. לא בה' ובאמיתות דבריו מפקפק יעקב,אלא בו בעצמו ובכוחו לעמוד בניסיונות.
יהי רצון שתפילותינו תתקבלנה ברצון לפני אדון כל.
שבת שלום
סבא