ויגש התשפ״א

פ' ויגש ב"ה ערב שבת קדש פ' ויגש תשפ"א

ולא יָכֹל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בְּהִתְוַדַּע יוסף אל אחיו.

. . . ועתה אל תֵּעָצְבוּ ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני א–להים לפניכם . . .

ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה.

ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים (בראשית מה, א, ד, ז-ח).

ולא יכל יוסף להתאפק

הכתוב מתאר את ההתרגשות הגדולה שהיתה בשעה שיוסף התוודע לאחיו והמפרשים רואים את הדבר מתוך זוויות שונות:

רש"י:

לא היה יכול לסבול שיהיה מצרים נצבים עליו ושמעין שאחיו מתביישין בהודעו להם (ע"א).

רמב"ן

. . . וטעם בהוצאה שהוציאם משם כדי שלא ישמעו בהזכיר להם המכירה כי תהיה להם וגם אליו למכשול שיאמרו עבדי פרעה ומצרים עליהם: אלה אנשי בוגדות, לא יגורו בארצנו ולא ידרכו בארמונותינו בגדו באחיהם גם באביהם בגדו, מה יעשו במלך ובעמו , וגם ביוסף לא יאמינו עוד(ע"א).

לפי דבריו של רש"י יוסף לא רצה להביא לכך שהאחים יתביישו ברגע שהמצרים ישמעו מה היה בעבר. הרמב"ן חושש מפני השפעת הדברים על המצרים הנמצאים בבסמוך, ןהןא חושש שברגע שהמצרים ישמעו את הדברים יחשדו ביוסף ואף יטילו ספק בנאמנותו למצרים. בין כה ובין כה יוסף רצה שהמצרים לא יהיו נוכחים בחדר בשעה שיתוודע לאחיו. רבינו בחיי מזכיר את שאיפתו של יוסף לפנות לרגשי האחוה שביניהם:

אני יוסף אחיכם

רבינו בחיי:

אע"פ שמכרתם אותי מצרימה אחיכם אני, איני משתרר עליכם כלל (מובא בתורה שלימה, ס' יח בהערות).

התורה מתארת את ההתרגשות הגדולה של יוסף ושל האחים בשעה שיוסף מתוודע לאחיו. אנחנו רואים שרש"י ורמב"ן מפנים את תשומת הלב למה שמתרחש בליבו של יוסף, כשהרמב"ן מזכיר גם את המעמד הציבורי והפוליטי של יוסף, דבר שמוסיף עוד משקל נוסף למצב הרגיש שנוצר כעת. מעניין לראות שרבינו בחיי רואה בדבריו של יוסף 'אני יוסף אחיכם' ביטוי לרצונו של יוסף להרגיע את האחים ולומר שאין להם מה לחשוש. יתר על כן, כפי שהרב זקס כותב בהמשך הדברים יוסף עושה מאמץ גדול להסביר לאחים שכלל אינם אשמים במה שקרה משום שכך היתה תכניתו של הקב"ה. ¹

כי למחיה שלחני א-להים לפניכם . . . ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא-להים . . .

הרב זקס זצ"ל מתמקד בשאלה המתבקשת : מה הביא את יוסף להתבטאות המפליאה הזאת, הנאמרת בהדגשה רבה והנאמרת בשני פסוקים שונים ? בתשובתו לשאלה הזאת אומר הרב זקס שלפנינו רעיון פסיכולוגי של מִסְגוּר מחדש COGNITIVE REFRAMING , כשהכוונה היא לניסיון לניסוח חדש של הנסיבות, בצורה המקילה על ההתמודדות עם המציאות. בנושא שלפנינו גלוי לעין שיוסף מבקש להמעיט או אף לבטל את הצורך ברגשי אשמה אצל האחים, כשהוא מראה להם שכל מה שהתרחש במרוצת השנים היה ביטוי של רצונו של הקב"ה לכוון את מהלך הדברים כפי שאלה התרחשו לנגד עינינו. וכך מתאר הרב זקס את תגובתו של יוסף:

יוסף מִסְגֵֵּר את כל עברו מחדש. הוא לא ראה עוד את עצמו כאדם שאחיו עשו לו עוול. הוא הגיע לידי ראיית עצמו כאדם שא-לוהים שלח אותו למשימה מצילת חיים. כל מה שקרה לו היה הכרחי, כי קורותיו אלו הובילו אותו לעמדה שיוכל להגשים מעל גביה את מטרתו בחיים: להציל אזור שלם מגוויעה ברעב, ולהכין חוף מבטחים למשפחתו. מעשה תודעתי זה המסגור מחדש, אפשר ליוסף לחיות בלי צריבה מתמדת של כעס ותרעומת. הוא אפשר ליוסף לסלוח לאחיו ולהתפייס איתם. . . מבלי שידע זאת, היה יוסף מבשרה של אחת התנועות החשובות של הפסיכותרפיה המודרנית. . .

והוא ממשיך כך:

הוא (יוסף) הראה מה גדול כוחו של מסגור מחדש. איננו יכולים לשנות את העבר. אבל בשַׁנותנו את האופן שאנו חושבים בו על העבר, אנו יכולים לשנות את העתיד. (שיג ושיח, עמ' 125 – 126).

¹ להרחבה עיינו אצל נחמה ליבוביץ שמצטטת מדברי הרמב"ם בספר המורה חלק ב פרק מח, ד"ה מבואר הוא וגו'