ב"ה ערב שבת קדש שבת נחמו פרשת ואתחנן תשפ"ב
ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך (דברים ו' יח)
רמב"ן:
על דרך הפשט יאמר: תשמרו מצוות ה' ועדותיו וחקתיו ותכוין בעשייתן לעשות הטוב והישר בעיניו בלבד, ולמען ייטב לך: הבטחה,יאמר כי בעשותך הטוב בעיניו ייטב לך כי ה' מטיב לטובים ולישרים. [בעקבות רש"י]: ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו: זו פשרה ולפנים משורת הדין. והכוונה בזה כי מתחילה אמר שתשמור חקתיו ועדותיו אשר צוך ועתה יאמר גם כן כאשר לא צוך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו כי הוא אוהב הטוב והישר, וזה ענין גדול. לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון [ויקרא יט טז] לא תלך רכיל בעמך, [שם יח] לא תקום ולא תטור, [שם טז] ולא תעמוד על דם רעך,[שם י"ד] לא תקלל חרש [שם לב] מפני שיבה תקום וכיו"ב, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר, בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא [ב"מ קח, א}.
דומה שהרש"ר הירש מפרש את הדברים באורח דומה, והרי חלק מדבריו:
הרש"ר הירש:
…נאמר כאן שעשיית 'הישר והטוב בעיני ה" תהיה הכלל המנחה את מעשינו. ואמרו חכמים שעיקרון זה מוסיף על דרישות התורה ביחס להתנהגותנו החברתית. אין די שנקיים את דרישות הצדק והחובה האמורות בתורה בפירוש, אלא עלינו לנהוג על פי הרעיון הכללי של הישר והטוב כפי שהוא נלמד מדיני התורה עיקרון זה מורה שעלינו לוותר על זכות המגיעה לנו, אם הרווח שאנחנו מוותרים עליו הוא קטן בהרבה מן הרווח שהשני יזכה בו על ידי הוויתור שלנו. לפעמית הלכה זו מוצאת לפועל אפילו על ידי דיינים, כך 'דינא דבר מצרא': זכותו של השכן לקנות את השדה הגובל בשדהו קודמת לזכותו של כל אדם אחר… לדעת רש"י ורמב"ן לומדים מכאן גם את המצוה של המוטלת על בעלי הדין להגיע לפשרה ביניהם, ואילו החובה המוטלת על בית הדין להציע פשרה תחילה נלמדת מן האמור בקבלה [זכריה ח, טז] 'אמת ומשפט שפטו בשעריכם', שהרי פשרה היא [סנהדרין ו ע"ב] 'משפט שיש בו שלום'… ושמא ניתן לפרש כך את הכלל של 'ועשית הישר והטוב' הטוב מוסיף כאן על הישר… בעשותך את ה'ישר' תתחשב ב'טוב' הנעלה יותר. 'ישר' הוא המגיע בדין… 'טוב' הוא כל מטרה חיובית שקידומה מתאים לרצון ה'… וזה הוא אפוא הכלל האמור כאן: אפילו הדבר מגיע לך בדין, וותר עליו למען מטרה חיובית טובה, נעלה יותר (הקורא מוזמן לקרוא פרטים נוספים בדברי הרש"ר הירש ע"א).
דומה שלפנינו לא רק נושא בעל אופי מוסרי, אלא גם נושא משפטי מובהק שניתן ליישם אותו היטב גם במציאות של ימינו.