האזינו התשפ״ג

ב"ה ערב שבת קדש פ' האזינו תשפ"ג

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי

הרב י' זקס:

שירת האזינו מניפה אותנו אל אחת מפסגותיה הגבוהות של הרוחניות היהודית. היא באה בסופו של חודש ימים שמשה נאם בו באוזני העם. הוא סיפר לבני ישראל על תולדותיהם ועל ייעודם, ופירט באוזניהם את המצוות שיעשו אותם לחברה מיוחדת במינה, חברה של אנשים הקשורים בברית זה לזה – וקשורים בברית כולם יחד וכל אחד לחוד, הוא חידש את הברית הזו, ואז העביר את שרביט ההנהגה לתלמידו ויורשו יהושע (שיג ושיח, עמ' 378).

בשירת האזינו משה רבינו מגיע למעין סיכום של נאומו הגדול, כאשר הוא מבקש מהשמים והארץ להיום עדים בסיכום דבריו, ועל כך בדבריו של רש"י ושל בעל תוספת ברכה:

רש"י:

…שאני מתרה בהם לישראל ותהיו עדים בדבר שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים וכן 'ותשמע הארץ'

ולמה העיד בהם שמים וארץ? אמר משה: 'אני בשר ודם למחר אני מת. אם יאמרו ישראל לא קיבלנו עלינו את הברית מי בא ומכחישם? לפיכך העיד משה בהם שמים וארץ עדים שהן קיימים לעולם ועוד שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם ואם יתחייבו תהיה בהם יד העדים בתחילה, 'ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה' [לעיל יא], ואח"כ ואבדתם מהרה על ידי האומות… (דבריו ע"א).

תוספת ברכה:

אחרי שפתח לפנות אל השמים בלשון נוכח – 'האזינו' – הי' לו לפנות אל הארץ גם כן בלשון זה, ושמעי הארץ, וכמו שאמר ישעיה, 'שמעו שמים והאזיני ארץ'. ואפשר כפי שמתבאר מרש"י כאן בשם מדרשים, שהעיד משה בשמים ובארץ שיהיו עדים בדבר, שאם יזכו ישראל יתנו הם פִרְּיָם, השמים יתנו טל ומטר, והארץ – יבולה, ואם יתחייבו ישראל יעצרו פעולותיהם וזה תכלית פנותו אליהם. וידוע דהארץ, כשהיא לעצמה, אין לה יסוד חפשי להוציא תבואות, כי היא תלוי' במטר השמים, ובלא מטר אבד כחה וכה – המטר תלוי במתנות השמים ובלשון הכתוב בהושע [ב' כג], 'נאום ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ'. וכן במניעה היא ג"כ תלוי' בפעולה מן השמים, כהוראת הלשון 'ועצר את השמים' ואז ממילא 'והארץ לא תתן את יבולה'.

ולכן פנה כאן אל השמים כי יהיו לעדות ולא יעצר גשמיכם מן השמים, וממילא תשמע (ותרגיש) הארץ (עמ' 247).

ויה"ר שהקב"ה ברוב טובו יברך אותנו בשנה טובה ומתוקה, בבריאות טובה ושארצנו תבורך ברוב דגן ותירוש.