ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל (ויקרא ט, א).
ויהי ביום השמיני . . .
מקץ התש״פ
ברכת מזל טוב לזוג הצעיר אחיה ונטע ליום האירוסין, אנחנו שמחים בשמחתכם
עיון במהותה של שבת חנוכה מביא את הרב זווין למחשבה מעמיקה על מהותם של החיים ושל העולם, ואלה הם דבריו:
ויחי התש״פ
ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לוּ ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אֹתוֹ.
ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר.
משפטים התשפ״א
יתרו התשפ״א
וירא חֹתן משה את כל אשר הוא עֹשֶׂה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב . . .
ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א–להים אנשי אמת שנאי בצע שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת . . .
בשלח התשפ״א
ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם א–להים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר א–להים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה.
ויסב א–להים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל ממצרים (שמות יג, יז – יח).
בא התשפ״א
וארא התשפ״א
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה' .
וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה (שמות ו, ח – ט).
שמות התשפ״א
ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אֶחָיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מֵאֶחָיו (שמות ב, יא).
בימים כתיקונם כל עם מצפה ממנהיגיו לגלות רגישות למצב שבו העם מצוי, והדבר נכון ביתר שאת בימי משבר, דוגמת תקופת הקורונה שאנחנו עכשו נמצאים בה. הדוגמאות של מנהיגות כזו או אחרת הן לנגד עינינו. ואם לאור הפרשה אנחנו חושבים על מנהיגותו של משה רבינו הרי התורה מראה לנו שמשה איננו נשאר ספון בתוך הבטחון של חומות הארמון שבו הוא גדל, אלא , אדרבא, כשנודע לו בצורה כזו או אחרת שהעם זקוק לעזרה, התורה מתארת כיצד הוא יוצא החוצה ונענה לאתגר שלנגד עיניו. נזכיר כעת כמה מהמפרשים הדנים בתגובתו של משה רבינו:
ויחי התשפ״א
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. . .
. . . ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת וא-להים פָּקֹד יִפְקֹד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב. וַיַּשְׁבַּע יוסף את בני ישראל לאמר פָּקֹד יִפְקֹד א-להים אתכם וְהַעֲלִתֶם את עצמתי מזה אתכם (בראשית נ, א, כד – כה).