פ' ראה ב"ה, ערב שבת קודש פ' ראה תשע"ו
ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה' א-לקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח (דברים יב, י)
לעילוי נשמת אבי מורי ז"ל, שלא זכה לגור בארץ אבל זכה להתתלך בה
בעקבות הפסוק שלפנינו מעלה בעל 'תורה תמימה' שתי שאלות:
תוספת הלשון 'וישבתם בטח' אחרי ההנחה מבל האויבים מסביב איננה מוכרחת עוד, כי ההנחה לבדה מורה על הישיבה בטח. וגם הלשון 'ועברתם את הירדן' אינו רגיל בתורה. כי בעלמא כשמזכיר את הכניסה לארץ אומר פשוט וישר 'כי תבא אל הארץ', בלא הקדמה מהעברת הירדן, אשר באמת זה אין צורך לומר, כי בלא העברה אי אפשאר הכניסה לארץ (ספר תוספת ברכה ע"א).
וכך הוא מתרץ את שתי השאלות:
את שני אלה הדיוקים אפשר להסביר עפ|"י מה שאמרו בנדרים (כ"ב א), על הפסוק…. ונתן ה' לך שם לב רגז דהאי 'שם' מוסב על מדינת בבל, שאנשיה רגזנים וקפדנים. ואמרו שם, כי תכונה זו, הרגזנות, נמשכת אצל ישראל 'עד שעברו את הירדן'ומכיון שעברו אותו עבר מהם רוח סרה זאת ונח לבם ושקט רוחם. ויש סמך לזה ממנה שכתב רש"י בריש פרשת דברים (א, יב) שהיו ישראל במדבר רגזנים וטרחנים. וזהו מה שאמר הכתוב כאן: 'ועברתם את הירדן' ואז ינוח לכם מכל אויביכם מסביב. ולבד זאת עוד לא תחושו לב רגז, אך תשבו בטח במנוחת הלב והנפש. ולכן זכר את העברת הירדן, מפני שמנוחת הלב תלויה בהעברת הירדן, כפי שהבאנו בגמרא (שם, ע"א).
ומה המיוחד בעצם העברת הירדן? מסכם בעל 'תורה תמימה' כך:
וטעם הדבר שהמנוחה תלויה בהעברת הירדן כתב המפרש (המיוחס לרש"י, אבל אינו רש"י): מפני שהירדן נחשב לתחום ארץ ישראל, וכבר שולטת בו ברכת הארץ מהבטחת המנוחה (שם, שם).
בפסוק יש ביטוי לחשיבות המקום והסביבה שבהם האדם חי את חייו ועל כך אומר רש"י:
ועברתם את הירדן וישבתם בארץ:
מִשֶׁתְחַלְּקוּהָ ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו והניח לכם לאחר כיבוש וחילוק, ומנוחה מן הגוים אשר הניח ה' לנסות את ישראל ואין זאת אלא בימי דוד (רש"י ע"א).
מכאן אנחנו רואים שכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים היתה בהם משמעות מעשית ורוחנית לכלל העם
ורק כעבור דורות רבים נוצרו התנאים שאפשרו לבסוף את הקמת בית המקדש כדבריו של הרב הירש:
תחילה יש להשלים את הכיבוש ולהבטיח את גבולות הארץ ורק א ח ר כ ך ייבחר המלךויקבע את מקום המקדש (דבריו ע"א).
מבחינה מעשית דור מדבר עתיד היה לזכות במנוחה והנחלה של המשפחות והשבטים בעצם ההתנחלות על הקרקע, אבל רק בני בניהם עתידים היו לראות בבניין בית המקדש.
זכה דורנו שלאחר תנודות רבות בניכר אנחנו מתחילים לחוש את התחושה של המנוחה והנחלה בעצם היותנו בארץ הזאת.