פסח התשפ״א

ב"ה ערב שבת קדש פ' צו ערב פסח תשפ"א

לכבוד שבת הגדול שחלה השנה בערב חג הפסח נביא כמה רעיונות בנושא ארבעת הבנים שבהגדה:

הרב שמעון דה פריס הי"ד , הסבא של סבתא בספרו: Joodse Riten en Symbolen

ההגדה של פסח כוללת גם דברי אגדה שיש בהם רעיונות יפים, והרי מילים של נצח יש בהן גם ערכים של נצח. וכך אנחנו זוכים גם בשיעורים בעלי אופי חינוכי. דברי האגדה שבהגדה מראים לנו שיש בתורה ארבעה סוגים של בנים ולכל אחד מהם שאלות משלו: יש בן חכם ובעל יראת שמים ששואל שאלות, יש מישהו גס רוח שלועג למסורת, יש גם בן שהוא ילד פשוט ויש מי שהכל עובר לידו, ושאין לו מה לשאול . . . מקורן של התשובות לשאלותיהם של הבנים הוא בפסוקים והן מתאימות לסוג השאלות. הכלל 'חנוך לנער על פי דרכו' (משלי כב, ו) מנחה את ההגדה להציע דוגמאות שונות, בהתאם לאופיו של כל אחד מהבנים. עלינו להבין את האופי של הילד ולחנך אותו בהתאם, זהו אחד השיעורים החינוכיים שליל הסדר מביא לנו ( .( p. 129

רשב"ץ:

הם ארבעה שנכנסו לפרדס החקירה: החכם נכנס בשלום ויצא בשלום, כלומר, התחיל בחקירתו כהוגן, והשלימה כהוגן. הרשע קיצץ בנטיעות הרכות שבפרדס החכמה וכפר בעיקר, התם הציץ ומת, כלומר התחיל ולא השלימה בגלל עומקה, ומת בתמימותו, ושאינו יודע לשאול הציץ ונפגע, כלומר, מיד עם התחלתו בחקירה מצא פגעים ומכשולים בדרכו וספקותיו בלבלו דעתו, ולא עלה בידו כלום (מובא בהגדה שלמה מאת הרב א"א כשר, עמ' כ).

הגדה של פסח מאת הרב ע' שטיינזלץ:

כנגד ארבעה בנים שונים זה מזה דברה תורה כאשר היא מטפלת בענין זה של ספור יציאת מצרים. אחד חכם הרוצה ללמוד ולדעת יותר, אחד רשע, ושואל מתוך לגלוג, אחד תם, שאינו מבין הרבה ואינו יודע לנסח את שאלותיו יפה,ואחד שאינו יודע לשאול וצריך לספר לו מבלי שישאל (ללא ציון העמוד)..

הרב אהרון ליכטנשטיין:

. . . שני מסרים לענייני חינוך נובעים מדברי התורה ומדברי חז"ל בפרשה.

הראשון הוא הצורך בדיפרנציאציה ובהסברה. לעומת אלו המנסים לומר, שישנה תשובה אחת, ניצחית וניצחת, יש להכיר בכך שאין תשובה אחת ויחידה לכל השואלים. התורה באה ללמדנו כאן, שלכל דור, לכל מצב חברתי ולכל השפעה תרבותית – תשובה אחרת. אין אפשרות לענות תשובה אחת לכולם.

המסר השני הוא שיש להכין מראש תשובה לבעיות הדור. . . . התורה באה ללמדנו שאין להסתפק בתשובה לבעיות העכשוויות, אלא יש לחשוב מה יהיו בעיות המחר וכיצד יש לפתור אותן. יש לראות את הנולד, לצפות את ההתפתחויות ולהכין תשובות לשאלות העתיד. ההידרדרות שחלה בעולם היהודי מסוף המאה השמונה עשרה נבעה בחלקנה מתוך חוסר הכנה לעתיד ואי – ראיית הנולד. תופעה זו, אמנם, היתה בלתי נמנעת, מתוך חוסר ההכרה של העולם הסובב ושל התפתחויות שחלו בתרבות-המערב באותו זמן. . . בניגוד למיגוון הבנים, קיים בתורה רק נמשיב אחד: שאיפתנה של תהורה היא שאדם אחד הוא שיוכל לענות על כל השאלות, לכל השואלים ולכל הדורות – לחכם, השואל לפרטי פרטים, אך גם לרשע, המתעמת והתוקף, לתם, ולזה שאינו יודע אפילו לשאול. ( סיכום שיחה שהועברנה בישיבה בסעודה שלישית פרשת באט תשמ"ח).

הגדה של פסח מאת הרב צבי ישראל טאו:

צורת הסיפור משתנה לפי רמת הבנתו של הילד – אם הוא חכם או טיפש, וכך פוסק הרמב"ם: . . . מצוה להודיע לבנים , . . . שנאמר: 'והגדת לבנך' ,. לפי דעתו של בן אביו מלמדו, כיצד ? . . . הכל לפי דעתו של בן ( עמ' עג).

הרב יעקב מדן: . . .ארבעת הבנים אינם חייבים בהכרח להיות ארבעה בנים שונים. הם יכולים כולם להתגלם בבן אחד במצבים שונים. בן צעיר שלא יאכל דבר מצהרי ערב פסח ועד ליל הסדר, עלול לשדר בהתנהגותו כבר כעשרים דקות אחרי 'מה נשתנה' – 'מה העבודה הזאת לכם' . הוא יודיע לאמו בדרכו פעם אחר פעם, שהוא אינו רואה תוחלת ותכלית בהמתנה ל'שולחן עורך' עד לשעה עשר בלילה או קרוב לכך. בן שלטא יישן בערב פסח אחר הצהריים עלול להפוך זמן קצר אחרי 'מה נשתנה' לבן התם, האדיש והמנומנם, שסיפור יציאת מצרים אינו בראש מעייניו. הוא עלול להפוך כעבור זמן לזה שאינו יודע לשאול, אך לא מתוך אמונה תמימה, אלא מחמת התרדמה. בן שיישן ויאכל די צרכו . . . יש סיכוי טוב שיהיה בליל הסדר הבן החכם . . . ומן הבנים אל אמם. אין דבר המדאיב את הלב יותר מאישה שטרחה בשבועות לפני פסח על נקיון הבית, שטרחה בימים שלפני פסח על הידורי ה'שולחן עורך' ונפלה שדודה בעייפותה באמצע ה'מגיד'. החכם עיניו בראשו, ויש עליו לעשות נהכול – וממש הכול – כדי שבני ביתו ינוחו כל צרכם בערב פסח אחרי חצות היום. וכדי שהליל ה היפםה ביותר שלנו במשך השנה יהיה ערני ומלא בתוכן (בתוך: י' מדן , עורך, פסח, ישיבת הר עציון, עמ' 321) .

בברכת מועדים לשמחה וברכת רפואה שלימה לחולי עמנו ולחולי העולם בב"א