ב"ה ערב שבת קדש פ' נצבים תשפ"א
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א–להיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל (דברים כט, ט).
פרשתנו פותחת בתיאור ההתכנסות של העם כדי לשמוע את דברי הפרידה של משה רבינו. במהלך הפרשה התורה מזכירה את 'מכות הארץ' ואת השממה הקשה של הארץ בשעה שדברי התוכחה מתממשים, וכך נאמר:
גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תִזָרַע ולא תַצְמִחַ ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וּצְבֹיִים אשר הפך ה' באפו ובחמתו (דברים כט, כב).
היום, ברוך השם, אנחנו זוכים בסייעתא דשמיא בשדות מוריקים ובמבחר עשיר של פירות וירקות מברכת הארץ והארץ כולה מלאת נופים מרהיבים, בחינת 'ארץ עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר', אך זה לא תמיד היה כך. נלך בעקבות חנן פורת ז"ל ונזכיר, למשל, את העזובה שהיתה בארץ לפני כ- 150 שנה, לפני ימיה של ההתישבות המתחדשת.
ר' חנן פורת מביא בספרו 'מעט מן האור, כמה ציטוטים מתוך ספרו המפורסם של מרק טוויין 'תענוגות מארץ הקודש', שבו מתואר מסעו המפורסם של טוויין בא"י שנערך בשנת 1867. נביא כמה מהם:
'מצאנו כאן ארץ עזובה, שאפילו הדמיון מתקשה להעניק לה תפארת חיים ומעש… ארץ ישראל יושבת בשק ואפר, כאילו מרחף עליה כיסוף של קללה… ארץ ישראל שוממה היא וחסוכת-כאילו אינה שייכת כלל לעולם הזה…
בעקבות מסעו בעמק יזרעאל הוא כותב:
'הגענו בשלום להר תבור. כל הדרך לא ראינו נפש חיה, בשום מקום כמעט לא היה לא עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר אותם ידידים לארץ זיבורית כמעט נטשו את הארץ'..
'אף כפר לא תמצא לאורך כל הדרך. מרחק שלושים מייל מזה ומזה. לגבי איזור זה אמורה בוודאי נבואת התורה: והשמתי אני את הארץ, ושממו עליה איביכם הישבים בה… והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה [ויקרא כו, לב – לג]. אין איש יכול לעמוד כאן ולומר שנבואה זו לא התקיימה' (שם, עמ' 255).
פרשת נצבים מפגישה אותנו עם השאלות הגדולות של החיים:
העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי נתתי לפניך ובחרת בחייים למען תחיה אתה וזרעך (דברים ל, יט).
הרב שטיינזלץ:
כשהתורה אומרת שיש לפנינו 'את החיים ואת הטוב' זה לא אומר שאין לפעמים קליפה שצריך לפצח בשביל לגלות את הטוב, לפעמים צריך ללעוס די הרבה עד שטועמים את הטוב, לפעמים אני צריך לחנך את עצמי ויכולות גם לעבור הרבה שנים עד שאדם מחנך את עצמו להבחין מה באמת טוב. את הדברים הטובים באופן גס – קל לתפוס, אבל בשביל לתפוס את הדברים הטובים באמת צריך לעבוד. 'ובחרת בחיים' בשביל להיכנס לענין, בשביל לקלוט אותו, להגיע להבנה הפנימית שלו, צריך להתייגע, וזו התייגעות שמטרתה להרגיש את טעם החיים (חיי עולם, עמ' 443).
ויהא רצון שהשנה החדשה תביא לנו ברכה מחודשת של צמיחה וברכת הארץ, בבריאות טובה ושמחה לכולנו – כיה"ר.