ב"ה ערב שבת קדש פ' נח תשפ"ג
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את הא–להים התהלך נח.
רש"י:
בדרתיו:
יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום (סנהדרין ק"ט).
פירושו הקלאסי של רש"י מקבל פרספקטיבה חדשה בדבריו של בעל השפת אמת.
שפת אמת:
ברש"י נח היה צריך סעד כו', בודאי נח שהעיד עליו הכתוב 'איש צדיק' לא עלה על דעת חכמים לפחות בכבודו. אך כי כך סדר הדורות כי מקודם היה צריך להיות צדיק שצריך סעד ואחר כך היה צדיק כאברהם שלא היה צריך סעד, כי לא היה בכח הבריאה לקבל מיד הנהגת אברהם אבינו ע"ה עד שהקדים לה צדיק כמו נח. והנה כל זה הסדר שנכתב בתורה בודאי נוהג גם בכל נפש ישראל, כי הכלל עולם שנה נפש מתנהגים באופן אחד. ויש מתחילה תהו. כמו הנער כשנולד. אכן הקב"ה מגין ושומר נקודה אחת בנפש אדם, כענין שניצל נח מכל בני דורו ומזאת הנקודה נעשה אחר כך תולדות בהתפשטות כתה בנפש האדם, להוציא המדות כדמיון האבות ואחר כך זוכין לתורה כמו שנאמר: דרך ארץ קדמה לתורה, ודרך ארץ הם המידות ודו"ק והבן (תרל"ט).
במקום אחר בעל שפת אמת מבהיר במה ההבדל בין נח ואברהם, וכך הם דבריו:
נח היה צריך סעד וכו' ואברהם היה מתחזק בצדקו מאליו. אלו הם מיני מדרגות שקיבל העולם תיקונים על ידי הצדיקים. נח בדורו. ואחר כך האבות והנה נח תיקן הדרך להיות צדיק על ידי עזר וסייעתא דשמיא ואחר כך באו האבות ותיקנו דרכים גבוהים מזה. והנה על פי טבע צריך האדם לעזר עליון והוא מידת צדיק. ואברהם היה בבחינת חסיד שנאמר עליו: איזהו חסיד המתחסד עם קונות ונכנס פנים משורת הדין שמסר נפשו לה' יתברך ונתעלה מדרך הטבע לכן נאמר שהיה מתהלך בצדקו מאליו שהוא למעלה מדרך הטבע כנ"ל (תרמ"א).
הרב שטיינזלץ:
…מה עושה צדיק כאשר באה שואה לעולם? הוא יכול להגיב בכמה צורות. כשנח בנה לעצמו תיבה הוא בוחר בדרך מאוד מסוימת של תגובה. לבריות הוא מסביר שהוא בונה תיבה כי הקב"ה בדרך להביא פורענות, והוא לא שונא אותם, חלילה; אבל תמצית עבודתו היא לבנות מקלט שאליו הוא וחבורתו יוכלו להימלט ולשרוד, כדי שמה שיהיה – הוא לא יינזק. הוא צדיק תמים, אבל אין לו היכולת לדבר עם בני דורו, שמחשיבים אותו למשוגע (!)… ולכן כשהוא בונה תיבה הוא בונה מקלט בשביל עצמו. הוא מוכן אולי להכניס לשם עוד שמונה אנשים פחות או יותר, אבל מניין שלם אין שם, וגם לא יכול להיות, כי איש כזה לא יכול לעשות מניין וזה חלק ממהותו. במקרה של נח אמנם יש כמה אנשים קרובים, אבל הוא לא הלך רחוק: רק אשתו ובניו… ידועה האימרה שנח הוא הדוגמא הראשונה למה שנקרא ביידיש 'צדיק אין פעלץ' צדיק בפרווה. מה זה צדיק בפרווה? כשמגיע קור לעולם, יש שתי דרכים איך להתמודד איתו: הדרך האחת היא להדליק תנור, והדרך האחרת היא ללבוש פרווה. התוצאה לגבי האדם עצמו היא אותה תוצאה: בין שאני מדליק את התנור ובין שאני לובש את הפרווה, יש לי מספיק חום ואני יכול להמשיך לתפקד, ההבדל הוא רק לאחרים: כשאני מדליק את התנור יהיה חם גם לאחרים, ואילו כשאני לובש את הפרווה – לי אמנם חם אבל לאחרים עדיין קר (חיי עולם, עמ' 18).
בתיאורו המרתק של הרב שטיינזלץ יש לימוד חשוב להתנהגות הצפויה מאדם שידוע לו שהסביבה רואה בו דוגמה, על אחת כמה וכמה בעיתות סכנה ומשבר!