מזל טוב לרגל הולדת בנם בכורם של תמר ואליה
ב"ה ערב שבת קדש ראש חדש אדר פ' משפטים תשפ"א
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.
כי תקנה עבד עברי , וגו' (שמות , כא א)
רבות נכתב על הקשר שבין מעמד הר סיני ובין פרשת משפטים, ונביא חלק מהדברים .
הרב זוין עומד על משמעותם של החוקים בעם ישראל בשונה מזו אצל אומות העולם, וכך הם דבריו:
משפטים הם החוקים המסדרים את היחסים שבין אדם לחבירו. ויחסים אלה מסודרים על פי חוקים קבועים גם אצל אומות העולם התרבותיות, אלא ההבדל שבינינו לבינם הוא באות קטנה אחת, באות וי"ו, הו"ו מוסיף על ענין ראשון, כלומר: אצלנו אף המשפטים שבין אדם לחבירו הם מסיני, צו השם, ואצלם הם חוקים נימוסיים והסכמיים. לשם תיקון העולם הסכימו בני אדם שאין החברה האנושית יכולה להתקיים מבלי חוקים המגדירים את היחסים שביניהם . וההבדל עצום: שום חוקים אנושיים אינם עומדים בפני היצר ביום מסה ומבחן בטלים ומבוטלים כל החוקים וכל הגדרים והאדם מוצא לו כל מיני תירוצים ואמתלאות לעקוף או לבטל לגמרי את החוקים (לתורה ולמועדים, עמ 101).
ר' חנן פורת עומד אף הוא על הקשר בין הפתיחה לפרשתנו לבין מעמד הר סיני, וכך הוא אומר:
אימתי נאמרה פרשת משפטים ? על פי פשוטו של מקרא בארבעים יום וארבעים לילה ששהה משה בסיני. ומקרא מלא בספר דברים מדבר על כך:
לך אֱמֹר לָהֶם לכו לאהליכם
ואתה פה עֲמֹד עמדי ואדברה אליך
את כל המצוה והחקים והמשפטים . . . (דברים ה, כו – כז).
הבה נשווה לנגד עינינו את החיזיון הפלאי הזה:
משה רבנו מתייחד עם הקב"ה פנים אל פנים ארבעים יום וארבעים לילה, אך לא בסתרי הבריאה הם עוסקים, ולא בסתרי תורה, אלא בדיני 'עבד עברי' , ארבעה שומרים' ו'שור שנגח את הפרה' ? . . . ?
[וכאן חנן משתף את הקורא בתמיהתו ואומר לו:]
האומנם ב'זוטות' כגון אלה ראוי לעסוק בשעה נשגבה זו ? אכן כן ! זהו בדיוק המסר שמבקשת התורה ללמדנו. לא בזוטות אנו עוסקים, אלא באידיאלים הא- לוהיים של חסד וגבורה, אמת ויושר, אשר בהם מנהיג הקב"ה את עולמו, ואותם גיבש למערכת חוקים ומשפטים אשר ינחו את עם ישראל קרובו
[ומכאן למסקנה:]
בשונה ממשפט אומות העולם ייעודו המרכזי של המשפט העברי הוא להדריך את האדם כיצד עליו לעצב, על פי רצון ה', את מערכת היחסים שבין אדם לחבירו, כדרך שעליו לנהוג במצוות שבין אדם למקום. . והמסקנה . . . מבהירה כי על משה לשים את המשפטים לא רק לפני שופטים ועורכי דין, אלא לפני כל העם – אנשים, נשים וטף . . . בכל העמים לומדים דיני ממונות, נזיקין וקניין רק סטודנטים למשפטים ואילו בישראל נדרש לעסוק בהם המון העם, מתוך הכרה 'כי המשפט לא-לוהים הוא' ולפיכך כל מבקש א-לוהים הרוצה ללכת בדרכיו חייב להיות 'סטודנט למשפטים' (מעט מן האור).
ס' ביאורי מהרא"י על רש"י :
מה הראשונים מסיני אף אלה מסיני. אע"ג דפרשה זו סמוכה ממש לפרשת מתן תורה מסיני, אצטריך קרא לרמוז לנו דמצות שנמצאות בפרשה ה זאת מסיני מפי הגבורה באו, לפי שאלו מצות השכל מחייב אותם, יותר משאר מצות א-להיות, ולישוב העולם ומנהגו נצטוו, הייתי אומר שמשה מדעת עצמו סדר אותם, ופי' דקדוקיהם לפי סדר מנהג העולם, בא הכתוב ורמז שכולם מפי הגבורה מסיני נצטוו (מובא בתורה שלימה , ס' ה).