ב"ה ערב שבת קדש פ' יתרו תשפ"א
וירא חֹתן משה את כל אשר הוא עֹשֶׂה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב . . .
ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א–להים אנשי אמת שנאי בצע שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת . . .
ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת (שמות יח: יד, בא, כה).
ישנה שאלה ידועה באשר לפעלו של יתרו: מדוע התורה מזכירה את עצותיו למשה רבינו ומדוע משה קיבל אותן ? נביא חלק מהתשובות שבמקורות:
וירא יתרו. . . ואתה תצוה. . .
פ' אור החיים:
וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתוב על ידו פרשה זו. והן אמת כי הוא כבוד משה עבד ה' והנה שכרו שכבדו ה', אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זו אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה ח"ו כפחת ידיעה בעם ה' עד שבא כהן מדין והשכילם. ונראה כי טעם הדבר היא להראות ה' את בנ"י הדור ההוא וכל דור ודור כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה וצא ולמד מהשכלת יתרו בעצמו ואופן סדר בני אדם אשר בחר כי יש באומות מכירים דברים המאושרים והכונה בזה כי לא באה הבחירה בישראל לצד שיש בהם השכלה והכרה יותר מכל האומות וזה לך האות השכלת יתרו הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל ובהשכלתם בחר ה' בהם אלא לחסד עליון ולאהבת האבות (ע"א).
הרב מרדכי ברויאר מצטט – בשינויים – את דבריו של בעל אור החיים במאמרו 'דרך ארץ קדמה לתורה' בספר 'פירות האילן לפרשת השבוע' ואומר על כך בין היתר:
בהרבה מקומות בתורה מצינו דברים מפורשים על העובדה ההיסטורית-אמונית (!) שחוקי התורה אינם יצירה אנושית אלא מצוות שהשם יתברך ציווה לקיים. גם רמזים בעלי אותה משמעות ניתן למצוא בשפע, והרי אחד מהם, על פי פשוטו של מקרא (דברים ד' ו'): 'ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונכון הגוי הגדול הזה'. בעיני העמים חוקי התורה מעידים על חכמתכם ובינתכם , על היותכם עם חכם ונבון, אולם האמת היא שאת חוקי התורה נתנה החכמה הא-לוהית, ולכן מיד בא התיקון (שם, פסוק ח'): 'התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היום' (בתוך: ליב מוסקוביץ, עורך, מפירות האילן על פרשת השבוע, עמ' 163).
בתקופה שבה אנחנו חיים היום יש התענינות ציבורית רבה בכל הקשור לדמותה של המשטרה ושל מערכת המשפט ונביא להלן כמה מאמרים מהמקורות העוסקים בתכונות הדרושות מהאנשים האלה:
ויבחר משה אנשי חיל. . .
שופטים ושוטרים צריך שיהיו השופטים בעלי זרוע במעשים טובים (!), ויבחר משה אנשי חיל, בתורה ובמעשים טובים ובגבורה (תנחומא שופטים ג, מובא בתורה שלימה ס' קסט).
מינה עליהן דיינים וצוה את הדיינים שיהיו סובלים טורח הציבור כענין שנ' (דברים א, טז): 'ואצוה את שפטיכם' , וציוה את העם שיהיו נוהגין כבוד בדיינים (!) כענין שנאמר (שם, יח): 'ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון' (מכדרשב"י) .
מסתבר, אפוא, שבצד הדרישות והציפיות מהמשרתים במשטרה וברשות השופטת מונה התורה גם דרישות המופנות אל הציבור, ודומה שאין צורך לומר שיחסי הגומלין האלה מקבלים גם היום משמעות אקטואלית וחיה של ממש נגד עינינו!