חיי שרה התשפ״א

פ' חיי שרה ב"ה ערב שבת קדש פ' חיי שרה תשפ"א

לעילוי נשמתו של אורי ז"ל

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים (בראשית כד, סג).

התורה מגלה לנו שלמפגש הראשון בין יצחק ובין רבקה – בעודה בדרך ! – יש משמעות מיוחדת, והרי דבריו של רש"י ודברי המדרש בבראשית רבה:

רש"י:

ראתה אותו הדור ותוהא או נתביישה מפניו (ע"א).

בראשית רבה:

אמר ר' הונא: צפה שידו שטוחה בתפילה, אמרה: 'ודאי אדם גדול הוא לכך שאלה עליו (ס' ט"ו).

נאמר בפסוק ויצא יצחק לשוח בשדה וחז"ל במס' ברכות כ"ו עמוד א' רואים כאן רמז לתפילת מנחה. חז"ל מלמדים אותנו שלתפילת מנחה יש אופי מיוחד משלה ואומר על כך בעל תורה תמימה :

תוספת ברכה:

'לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, וכתב הטור בטעם הדבר, מפני שתפילת השחר זמנה ידוע לאדם בבוקר בקומו ממשכבו ויתפלל עוד קודם שיהי' טרוד בעסקיו, וכן תפילת ערבית בלילה זמנה ידוע בשובו לביתו והוא פנוי מעסקיו, אבל תפילת המנחה שהיא באמצע היום, בעצם טרדת האדם בפרנסתו, צריך האדם לשים אותה אל לבו לזכור ולפַנות מכל עסקיו ולהתפלל אותה, ולכן אם הוא עושה כך שכרו הרבה מאוד'

עד כאן בעל תורה תמימה בספרו תוספת ברכה. ונזכיר גם את דבריו המופלאים של רבי נחמן מברסלב :

ר' נחמן מברסלב :

דע, כשהאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה, ומסייעין לו, ונותין לו כח בתפילתו, וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת שיח השדה , שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו, וזה בחינת ויצא יצחק לשוח בשדה, שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפילתו כנ"ל, שבשביל זה נקראת התפילה שיחה (ליקוטי מוהר"ן, ב', י"א).

דבריו המופלאים של ר' נחמן מברסלב מאירים את דבר המפגש הראשון בין רבקה ליצחק באור חדש.

בהמשך נאמר: ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו

לקראת סיומה של הפרשה התורה אומרת לנו שיצחק הביא את רבקה לאהלה של שרה, ומתברר שהיתה לכך משמעות מיוחדת כפי שמופיע בדברי המדרש ובדברי הפרשנים:

בראשית רבה:

את מוצא כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על אהלה וכיון שמתה פסק אותו הענן. כיון שבאת רבקה חזר אותו הענן. כל ימיה שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרווחה כיון שמתה שרה פסקה אותה הרווחה וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרווחהף, כל ימים שהיתה שרה קיימת היתה ברכה מושלכת בעיסה והיה הנר דולק מלילי שבת ועד לךילי שבת באהלה וכיון שמתה פסקו, כיון שבאת רבקה חזרו. כיון שראה אותה שעושה כמעשי אמו עושה עיסתה בטהרה מיד 'ויבאה יצחק האהלה שרה אמו' .

רד"ק :

ויאהבה . . . שראה בה דברים טובים וצניעות כמו שהיו באמו לפיכך אהבה מאוד, עכי סיפור ויאהבהלאהבה יתירה בה, כי רוב בני אדם אוהבים נשותיהם (!) אלא הודיע כי אהבה יתירה לדברים טובים שנמצאו בה . . . (דבריו ע"א).

ונסיים בדבריו של הרב שטינזלץ זצ"ל העומד על הקשר המיוחד שבין רבקה אמנו לבין יצחק אבינו:

הרב שטיינזלץ:

רבקה קשורה ליצחק בין השאר, משום שהוא בעיניה סמל של עולם אחר, גבוה מעל העולם שבו גדלה, עולמם של אנשים פגומים, רעים, שהטובים שבהם הם רמאים. ויצחק, עם התום שלו, עם העובדה שהיא צריכה במובן מסוים לנהל ולהוביל אותו, הוא ביטוי לצידה המאיר של המציאות. היא אוהבת אותו אולי משום שהוא 'עולה תמימה', משום שהוא אדם טהור כל כך . . . (נשים במקרא, עמ' 28).