ב"ה ערב שבת קדש פ' ויגש תשע"ט
מזל טוב לעמיהוד היקר לכבוד שבת בר המצוה שלו
וַיָּבֵא יוסף את יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה.
ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך.
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי
ולא השיגו את ימי שני אבתי בימי מגוריהם.
ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה (בראשית מז, ח-י).
רמב"ן:
מעט ורעים היו ימי שני חיי
לא ידעתי טעם הזקן אבינו מה מוסר הוא שיתאונן אל המלך. ומה טעם לומר' ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי' כי אולי עוד ישיגם ויחיה יותר מהם. ונראה לי יעקב אבינו זרקה בו שיבה והיה נראה זקן מאוד. ופרעה תמה על זקנתו כי אין רוב אנשי זמנו מאריכים ימים כל כך שכבר קצרו שנותם. ולכן שאל לו 'כמה ימי שני חייך ' כי לא ראיתי כמותך זקן בכל מלכותי. אז ענה יעקב כי ימיו שלושים ומאת שנה ואל יתמה בהם כי מעט הם כנגד שנות אבותיו שחיו יותר. אבל מפני היותם רעים בעמל ואנחה זרקה בו שיבה ונראה זקן מאוד (המהדיר: שיש אדם שזקנה קופצת עליו יותר מהראוי והוא מפני שרעים ימי ימי חייו.. . . וזה האמר 'מעט ורעים' היינו שהזקנה ההיא יותר מערך השנים. ואבותיו לא היו זקנים בעת ההיא (דברי שאול מד, א)] (פירושו ע"א).
ס' תוספת ברכה:
הרמב"ן ועוד פרשנים תמהו מה ראה יעקב לדבר לפני מלך מצרים על אשר לא נשאל עליהם, כי הן פרעה שאל אותו רק על מספר השנים, בכמותם, כמה הם, ולא על איכותם, והי' לא להשיב ממין השאלה 'שלושים ומאת' , אבל נמה לו לספר לו מתכונת חייו . . . ואין זה מן הנימוס למי שעומד לפני מלך. ורמב"ן תירץ בדוחק כי ראה יעקב שהתפלא פרעה על מראהו שקפצה עליו זקנה , והסביר לו יעקב סיבת הדבר מפני שהיו רעות, עכ"ל.
. . . וכתבנו בזה מכבר דאפשר לפרש הדבר בטוב טעם וביסוד נאמן ע"פ מה שאמרו במס' יומא (ע"א, א'), על הפסוק במשלי 'כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך' ועמדו חז"ל על יתור הלשון 'חיים' כי די הי' לומר : 'אורך ימים ו ש נ י ם יוסיפו לך', ותרצו שתוספת לשון 'חיים' מורה על חיים טובים ורצויים . יען כי 'שנים' לבד מורה על תקופת הזמן, אבל הן כוללות גם טובוץת וגם רעות, ובתוספת הלשון 'חיים' (שנות חיים) מורה על חיים טובים. ולכן אם הי' פרעה שואל אותו כמה ימי ש נ ו ת י ך הי' באמת משיב לו רק מעין השאלה , המספר בלבד, . . . אך כששאלו כמה ימי שני ח י י ך הרי כחיון לדעת גם תכונת החיים שלו, ואיכותן של השנים, אם טובות אם רעות, השיב לו על שתי השאלות על כמותן של השנים (כמספרן) ועל איכותם.
והוא ממשיך ואומר:
והנה כאמור, כתבתי כבר מזה, אך למען מעלת הדבר לפרש מה שתמהו רבים מהםרשנים ורמב"ןו בראשם, וגם למען ישוב הפליאה כשהיא לעצמה מצאתי לנכון להביא הדברים לכאן (עמ' 370-369).