ב"ה ערב שבת קודש פרשת ואתחנן שבת נחמו תשפ"ג
ברכת מזל טוב מעומקא דליבא לירון ואהובה לכבוד יום נישואיהם.
מתוך דבריו של הרב זקס לפרשתנו:
פרשת ואתחנן מזכירה לנו שהיהדות מרבה לדבר על ה'מה':
מה מותר, מה אסור, מה קודש, מה חול.
יש בה גם הרבה 'איך':
איך ללמוד, איך להתפלל, איך לצמוח מתוך עבודת ה' ומתוך יחסים עם הזולת.
החידוש בפרשתנו שמשה אומר לנו כמה מן הדברים המרשימים ביותר שנאמרו אי פעם על ה'למה' של הקיום היהודי:
"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱ־לֹקים אָדָם עַל הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה? אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ? הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ־לֹקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה, וַיֶּחִי? אוֹ הֲנִסָּה אֱ־לֹקים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱ־לֹקיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ" (דברים ד, לב־לד)
משה מציג אפוא את ההיסטוריה הישראלית כייחודית על שום היותה סיפור של גאולה. מוקדם יותר בנאום הוא מציג ייחודיות נוספת של קורות ישראל,הלא היא ייחודיות ההתגלות: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ־לֹקים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱ־לֹקינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו? וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם?" (ד, ז־ח)
יכולתו זו של משה רבינו היא שעשתה אותו למנהיג משנה הבריות הגדול שהיה, ויש לה השלכות עד עצם היום הזה.
גם בקטע הזה מתגלה הרב זקס במלוא קומתו כמי שמביא לנו במילים פשוטות מסר לדורי דורות, ואשרי מי שמבין את עומק דבריו!