ב"ה ערב שבת קודש פרשת דברים שבת חזון תשפ"ג
"איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם"
הרב זוין בספרו "לתורה ולמועדים" כותב כך:
"היחס של אדם מישראל לזולתו צריך שיהיה זך וישר בשלושה כיוונים – בינו למקום, בינו למורה ומנהיג ובינו לחבירו. משה רבינו הוכיח את ישראל שפגמו בשלושה אלה.
טרחכם:
הפגם בינם למקום 'ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל', וכבר פירשו שמי שעובד את ה' באהבה וברצון אינו מרגיש עייפות וכבדות, 'עבדו את ה' בשמחה', ואם יגעת בי, אתה מרגיש עייפות הרי זה סימן והוכחה שלא אותי קראת, שאתה לא מתכוון באמת אלי. אם אתם אומרים שטורח הדבר לפניכם, סימן שאין עבודתכם שלימה, לא מאהבה ושמחה.
ומשאכם:
הוא הפגם בינם לבין מנהיג הדור: 'כאשר ישא האומן את היונק'. וכבר פירשו שהאומן כשרוצה להרים את היונק הוא צריך מקודם להתכופף אל היונק, אבל אין הכוונה שיישאר כפוף, אלא אחרי שהתכופף הוא מתיישר ומגביה את היונק אליו. מנהיג הדור אף הוא צריך בשביל לרומם את העם להתכופף בתחילה אל ההמון אבל לא שיישאר שם אלא שיגביה אחר כך את העם אליו.
וריבכם:
הוא הפגם בין איש לרעהו מריבות וקטטות.
על שלושה אלה רגזה הארץ בשעת החורבן.
לעומת טורחכם – 'חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח' ולעומת משאכם – היחס בין היונק להנושא הגיע הדבר לשיא בשעת החורבן: 'אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא'. ואף ריבכם הגיע לדרגתו הגדולה –'ידיכם דמים מלאו'.
ומסיים הרב זוין במדרש: "אילו זכיתם הייתם קוראים 'איכה אשא לבדי', עכשיו שלא זכיתם אתם קוראים 'איכה ישבה בדד'. אילו זכיתם הייתם מרגישים בשלושת הכיוונים בראשיתם והתחלתם, בשעה שמשה רבינו הוכיחם, ועכשיו שלא זכיתם התפתחו והתפשטו הנקודות השורשיות עד שהגיעו לידי איכה ישבה בדד."
שנזכה להתבשר בבשורות טובות, חודש טוב ומבורך ושבת שלום לנו ולכל ישראל.