ב"ה עש"ק פרשת במדבר תשפ"ג
וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר (במדבר א, א).
לקראת מעבר הירדן היה צורך בהתארגנות מיוחדת כדי להתכונן היטב לכיבוש הארץ, והפרשנים מתארים את ההתארגנות הזאת בפירושיהם.
מעניין לראותש במיוחד הרמב"ן מדגיש את ההבדלים בין ההתארגנות הזאת לעומת ההתארגנות שבעבר.
רמב"ן בהקדמתו לחומש במדבר:
אחר שביאר תורת הקרבנות בספר השלישי התחיל עתה לסדר בספר הזה המצוות שנצטוו בענין אוהל מועד, וכבר הזהיר על טומאת מקדש וקדשיו לדורות.
עתה יגביל את המשכן בהיותו במדבר כאשר הגביל הר סיני בהיות הכבוד שם וצוה 'והזר הקרב יומת', כאשר אמר שם 'כי סקול יסקל' וצוה 'ולא יבואו כבלע את הקדש ומתו' כאשר הזהיר שם 'פן יהרסו אל ה' לראות' וגו' וצוה 'ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח' כאשר אמר שם 'וגם הכהנים והעם'.
והנה צוה איך תהיה משמרת המשכן וכליו ואיך יחנו סביב ויעמוד העם מרחוק, והכהנים ניגשים אל ה' איך יתנהגו בו ומה יעשו במשמרתו והכל מעלה למקדש וכבוד לו, כמו שאמרו ז"ל אינו דומה פלטרין של מלך שיש לו שומרין לפלטרין שאין לו שומרין.
והספר הזה כולו במצוות שעה שנצטוו בהם בעמדם במדבר, ובנסים הנהיים להם, לספר כל מעשה ה' אשר עשה עמהם להפליא, וסיפר כי החל לתת אויביהם לפניהם לחרב, וצוה איך תיחלק הארץ להם, ואין בספר הזה מצוות הנוהגות לדורות, זולתי קצת מצוות בענייני הקרבנות שהתחיל בהם בספר הכהנים ולא נשלם ביאורן שם, והשלימם בספר הזה.
חזקוני:
במדבר סיני, ובאיזה מקום בו באוהל מועד אבל קודם שהוקם המשכן היה הדיבור מהר סיני שהרי מיום שניתנו עשרת הדיברות לא נסתלקה שכינה ממנו עד אחר שהוקם המשכן כדאיתא במסכת ביצה.
בשנה השנית לצאתם אבל לשאר עניינים תחילת השנה מתשרי מנינן.