ב"ה ערב שבת קדש פ' אחרי מות קדושים תשפ"ג
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיה כי קדוש אני ה' א-להיכם (ויקרא יט, ב).
הרמב"ן:
עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים. וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה, כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם 'לא תגנוב' ו'לא תגזל' 'לא תונו' ושאר האזהרות אמר בכלל 'ועשית הישר והטוב', שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו, כאשר אפרש בהגיעי למקומו ברצון הקב"ה
ספורנו:
…והתחיל לבאר ענין כיבוד אב ואם ואמר איש אמו ואביו תיראו להורות שלא יהיה הכיבוד בהם על אופן שיהיה לבו גס בהם, אף על פי שיכבדם במאכל ובמשתה ובמלבוש, כמו שהזכירו ז"ל באמרם יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, אבל יהיה כיבודו להם כמכבד נוראים למעלתם עליו.
סיכומו של דבר, כיבוד הורים איננו דבר חיצוני, אלא המצוה הזאת חייבת להיות דבר חשוב ומרכזי בכל מהלך החיים שלנו.