ב"ה ערב ראש השנה תשפ"ד
אצל עגנון אנחנו מוצאים תיאור פשוט ויפה שלערב ראש השנה בבית, וכך הוא כותב:
"…ומסדרים את השולחן ומקדשים על היין. ובמקום 'מועדים לשמחה' אומר: 'את יום הזיכרון הזה' חותם: 'ודברך אמת וקים לעד ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון'.
ואם חל בשבת אומרים תחילה 'ויכולו' קודם הקידוש כדרך כל יום טוב שחל בשבת ומזכיר של שבת, ומברך שהחיינו אחר הקידוש.
ומפני מה אומרים זמן ראש השנה? והלא הוא יום הדין! והיאך אנו מברכים 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' אלא ימי הדין הם קיום לעולם, והעולם עומד עליהם! והדין הוא טוב לעולם, לפיכך אנו מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
(המקור: שיח שרפי קודש חלק שני סימן תרס)
התברכנו במשפחה גדולה של בנים ובני בנים, וסבתא ואני רוצים לברך את כל אחד מהם בברכת שנה טובה ומבורכת, שנה של שלוה ושנה שבה ימלא ה' משאלות לבנו לטובה!