פ' שפטים ב"ה ערב שבת קדש פ' שפטים תשע"ועל פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (דברים יז, יא).
רש"י מצטט כאן מאמר חז"ל בספרי שבו נאמר:
ואפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל (רש"י ע"א).
ומה עושים אם וכאשר ישנה טעות בפסיקה? אומר על כך הרמב"ן:
ועניינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכַֹל החלב הגמור הזה או איך אהרוג האיש הנקי הזה אבל תאמר כך צוה אותצי האדון המצוה על המצוות שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני עומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו [ראש השנה כה, א], והוצרך במצוה הזאת צורך גדול מאוד כי התורה ניתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותֵעָשֶׂה התורה כמה תורות…
וכאן הוא מזכיר את הסיבה העמוקה יותר שכגללה יש לשמוע בקולו של בית הדין הגדול:
וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני ה' במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקיבלו פירושו עד מפי עד עד משה רבנו מפי הגבורה או שיאמרו כן לפי משמעות התורה או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן לנו התורה אפילו יהיה בעיניך במחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כל רוח ה' על משרתי מקדשו, ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו, מן הטעותןומן המכשול (דבריו ע"א).
הרב הירש מרחיב את היריעה, ואומר שקיימת מצוה לשמוע בקולם של החכמים, ולפנינו מצוה מדאורייתא:
תעשה- לא תסור נמצא שיש מצוה מדאורייתא לקיים את כל המצוות מדרבנן, והעובר על תקנת חכמים עובר על מצות עשה ולא תעשה שנאמרה מפי ה', ולפיכך רשאים לברך 'אשר קדשנו במצוותיו וצונו ' גם על קיום מצוות מדרבנן [עי' שבת כג ע"א] מדין תורה היתה הרשות בידי החכמים לתת לתקנותיהם תוקף מחייב מבלי להימלך בציבור, אולם בדרך כלל לא נהגו כך אלא הם העניקו לתקנותיהם תוקף מלא רק אחרי שנתקבלו ברוב הציבור וקיבלו על ידי אישורן האחרון: 'גזרו וקיבלו' ; פשט איסורו ברוב ישראל [עי' עבודה זרה לו, ע"א, ע"ב].
כך גם אומר רבינו המלבי"ם:
לא תסור הוא מצות ל"ת ומ"ש ימין או שמאל היינו לפי דמיונך שתדמה שמהפכים שמא בימין בכ"ז לא תסור, כי באמת הלכה כדבריהם ועל דעתם ניתנה התורה ורוח ה' תנהלם לכוון ההלכה ולא יטעו.
למושגים 'ימין שמאל' יש משמעות מיוחדת, וכדבריו של בעל 'תורה תמימה':
… נוח לאדם שיהא הדבר הנידון מותר וטהור מאשר אסור וטמא, והציור לזה 'צד ימין' ו'צד שמאל', הוא מפני שבכלל נוח ורצוי לאדם צד ימין מאשר צד שמאל, מפני שעיקר המראה של ימין הוא האור והוא צד דרום, בהיפך לשמאל שהוא צד המכוסה והחשוך, והוא צד הצפון, ואמרו יצר טוב לימינו של אדם, ויצה"ר לשמאלו וזהו כוונת לשון הפסוק לב אדם לימינו ולב כסיל לשמאלו [קהלת י'], ועל כן אמרו כל פינות שאתה פונה לא יהי' אלא לצד ימין משום דהימין הוא העיקר והטוב בכל דבר וענין, כמו שנאמר נשבע ה' בימינו [תהילים סב ח],…ויתרונה גם בכבוד, כמו שב לימיני [תהיל' קי],
וזהו שאמר אפילו אם יאמרו לך על ימין, כלומר על דבר היתר וטהור, שהוא שמאל, כלומר אסור וטמא, גם כן תשמע להם, וכאמרו, נאמר לשון זה בדרך משל ומליצה (פירושו ע"א).
ונסיים בשאלה: למען מהלך החיים הסדיר יש לעיתים צורך לקבל את הפסיקה של בית הדין הגדול, וכך נכון ברוב המקרים. ואולם, מה יהיה כאשר נסיבות הזמן משתנות וכאשר הפסיקה של ביה"ד הגדול גורמת לקשיים מיוחדים לאור אותן נסיבות חדשות?