פ' נח תשע"ז ב"ה ערב שבת קדש פ' נח תשע"ז
ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת (בראשית ו י).
ויהי בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען.
שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט יח, יט).
פרשת נח עומדת בסימן של התחדשות העולם, ורמזים לכך נמצאים בין היתר בפסוקים שלפנינו, וכדבריו של בעל מדרש הגדול:
ויולד נח … מה ת"ל והלא כבר נאמר 'ויולד הנח את שם את חם ואת יפת'? אלא ללמדך שלא היו לו בנים זולתן, ומשלשתן נבנה העולם (תורה שלימה, ע"א, קמא).
וכך כותב גם ר' החזקוני:
שְׁנָאָן בשביל שבא להזכיר נח שהיה צדיק בדורותיו חזר והזכיר בניו אחריו שמהם עמד העולם (ע"א).
שלשה אלה בני נח…
ר' המלבי"ם כותב בהרחבה על מעמדם של שלושת הבנים ורואה בהם ביטוי לרב הגווניות של האנושות:
… כי כתות האנשים שעמדו בעולם מבני נח מתחלקים לשלשה:
א) יש אנשים שבחרו בחיים השכליים להתהלך לפני ה' ולעסוק בעיון ובמושכלות ובחכמה ואמונה
והוא הטוב, וזה היה מדתו של שם .
ב) ויש אנשים מדיניים [חברתיים] שיבחרו לחיות חיים המדינים [החברתיים] תחת נימוסים ישרים
שהוא המועיל, וזה היה מדתו של יפת.
ג) ויש אנשים בהמיים שיחיו חיי התאוה והתשוקות הרעות כבהמות וזה הערב, וזה היה מדתו של חם.
הרש"ר הירש מביא חלוקה דומה:
… 'שם' מורה על כוחות ה ר ו ח, 'חם' על סערה לוהטת של ח ו ש נ י ו ת, 'יפת' מציין את ה נ פ ש והדמיון, הנמשכים אחרי היופי (דבריו לבראשית ו יא).
גם הרב הירש סובר שלהבדלי האופי בין שלושת הבנים יש השלכות רחבות יותר לגבי האנושות כולה, וכדבריו:
עתידים אנחנו לראות במישרין את הבדלי האופי של ראשי האומות החדשות;… שההבדלים הלאומיים המתגלים אחר כך, אינם בבחינת י ר י ד ה אלא הובאו כבר לתיבת נח. נמצינו למדים אם נראה בהיסטוריה עמים שונים, בעלי תכונות שונות זו מזו – כשרון רוח או עידון נפש בצד חושניות לוהטת, אל נתייאש מתוך כך לעתיד האנושות נאמין באמונת אומן שכל הגזעים השונים של מין האדם נבראו למען אידיאל אנושי אחד ומתגברים לתכלית אחת: 'כי מלאה הארץ דעת את ה' כמים לים מכסים' (ישעיה יא, ט).
העמק דבר:
בא ללמדנו אשר משלשה אלה נתחלקה כל הארץ: שבאמת בכל הארץ אע"ג שבזה המקום עיקר הישוב מבני שם, ובזה המקום מבני יפת ובזה המקום מבני חם, מ"מ רצון הקב"ה היה שהעולם יתנהג על פי שלושה אופני בני אדם: היינו אנשים פשוטים עובדי אדמה ואין להם הרגשה דקה, ואנשים אפרתים מרגישים בשכל אנושי הרבה, ואנשים א-לוקיים דבקים בה' והמה מרכבה לשכינה לפי ערך האדם והמקום, ע"כ מכל שלושה אלה נתחלקה כל הארץ (פירושו ע"א).
ומסכם הרב הירש בראייה אופטימית מאוד של הא נושות על גווניה וניגודיה השונים:
נמצינו למדים גם היום: הבדלי האופי שבין האומות… אינם מעכבים על האדם מלמלא את יעוד 'האדם'; כולם 'יוצאי התבה', כולם נבראו בצלם א-לוקים: ואין איש יכול לומר לחבירו: ערכך כאדם פחות מערכי… (שם, שם).
מעניין לראות שרעיונות נעלים של שוויון בין העמים ובקבותיהם ציור של תמונה אידילית של חיים הרמוניים
עלי אדמות מקורם כבר במקורות סביב נח ובניו. ונסיים בשאלה: האם השאיפות האלה אי פעם יבואו לידי מימוש?