פסח התש״פ – מספר מחשבות לליל הסדר – מתוך המקורות

ב"ה ערב חג הפסח תש"פ

וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח

על ידי סיפור יציאת מצרים נ עשה המספר עצמו משובח ומעולה, וככל שהוא מרבה לספר ביציאת המצרים – כן הוא מוסיף ומשתבח (תפארת שלמה).

וכפי שיציאת מצרים היוותה הכנה לקבלת התורה מסיני – כך גם כל מי שעוסק בסיפור יציאת מצרים מכין בכך את עצמו לקבלת תורה וזוכה לקבלה (שפת אמת).

על מצה ומרור

השפעתו הגדולה של סיפור יציאת מצרים על מעלת האדם מרומזת גם בדברי חז"ל, שאמרו על מצות סיפור יציאת מצרים (פסחים קי"ז א'): 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח'. לשון זה לרמז בא שגם אם בשעה שמתחיל האדם בהגדה הוא שרוי במצב של 'גנות', שפלות – הרי מובטח לו שעד שיסיים הוא ישתבח . . . (הרה"ק מהר"י מאלכסנדר זצ"ל).

כמה גדולה מעלתה של מצות אכילת מצה, שהמצוה הזו נכנסת לתוך גופו של האדם ומקדשת את כל קרביו. בכך דומה אכילה מצה לאכילת קדשים. ובזוה"ק נקראות המצות 'מיכלא דאסוותא' – כי הן מרפאות את הנפש (תפארת שלמה).

לפי סדר המאורעות צריך היה לאכול לפני כן את המרור ואחר כך את המצה, שהרי קודם היה העינוי ומרירות השעבוד ואחר כך באה הגאולה – ומדוע שונה הסדר בליל הפסח?

שכך טבעו של אדם: כאשר הוא נושע הוא נוטה לשכוח את המצוקה שקדמה לישועתו, ושוכח גם לרחוש תודה למושיעו. על כן אומרים לו לאדם שיאכל אחר המצה את המרור, שגם בימי הגאולה יזכור את ימי הגלות שקדמו להם, כדי שלא יצטרכו להזכיר לו את זה מן השמים (בעלי המוסר).

אכילת מצה קודמת לאכילה המרור כי רק לאחר שטועם אדם טעם מצה , הוא חש במלוא המרירות של המרור. רק בני חורין אמיתיים מבינים את כל המרירות שבעבדות (הג' ר' יוסף בר מבריסק זצ"ל).

ארבעה בנים

כל עניני הסדר סדורים ארבע – ארבע: ארבעה בנים, ארבע כוסות, ארבע קושיות ארבע גאולות: מספר זה הוא כנגד אותם ארבעה שצריכים להודות: יורדי הים, הולכי המדבר, היוצא מבית האסורים, וחולה שנתרפא. וכל ארבעה ענינים אלה היו ביוצאי מצרים (הגר"א מוילנה זצ"ל).

הרב ב' אדלר – הגדה של פסח:

לפי דיבורו של אדם ניתן להכיר את מהותו, שהרי תוכן דיבורו ונוסחו הם תוצאה של תכונות האדם. וכך היה רה"ק רבי ברוך ממז'בוז' זצ"ל אומר: חכם מה הוא? – אומר! כלומר על ידי דיבורו תוכל להכיר מהו. וכן הרשע: מה הוא? – אומר! כשתרצה לדעת מה הוא הרשע – האזן מה הוא אומר , כי כל אדם מתאר בעצמו בעצם דיבורו את מהות עצמו.

הרב צבי ישראל טאו – הגדה של פסח:

כל הסיפור משתנה לפי רמת הבנתו של הילד – אם הוא חכם או טיפש, וכך פוסק הרמב"ם: מצוה להודיע לבנים, ואפולו לא שאלו,שנאמר 'והגדת לבנך', לפי דעתו של בן אביו מלמדו. . .' (הל' חמץ ומצה ז, ב). . . (הרב צבי ישראל טאו שליט"א)

ומכאן עובר הרב טאו לסיכום הדברים בנושא ארבעת הבנים והלקח לימינו:

כאשר אין דעת מעמיקה . . . אי אפשר 'לקרוא את המפה' בצורה נכונה, אי אפשר לראות את התהליכים מתחילתם ועד סופם בסקירה כוללת. מבט שאינו מלא בחכמה אינו רואה את הקב"ה בתהליך הגאולה., והוא חושב שכלתהליך חזרתנו לארץ ישראל הוא תהליך של פולטיקה אנושית. . . אנו צריכים לגדל בתוכנו אנשים מאמינים המסתכלים בעומק על התהליכים המתרחשים בדור. את הגלוי לעינים – ניתן לראות גם בלי אמונה, אך כדי להבין את התהליך ההולך וצומח בפנים, דרך הכל, צריך רוחב דעת ועומק של אמונה (הגדה של פסח עמ' עג-עד).

בברכת חג כשר, בריא ושמח, ובתפילה לרופא כל בשר שירחם עלינו ויתן לנו ולכל עמי העולם ישועה ורפואה שלימה

מקורות: הרב ב. אדלר – הגדה של פסח ; הרב ע. שטיינזלץ הגדה של פסח – הרב צ"י טאו – הגדה של פסח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *