פ' נשא ב"ה, ערב שבת קדש פ' נשא תשע"ח
וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם.
יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך וִיְחֻנֶךָּ. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. (במדבר ו' כב-כז).
הרב יונתן זקס בספרו 'שיג ושיח אומר על ברכת הכהנים שבפרשתנו את המילים הבאות:
זוהי אחת העתיקות בתפילותינו. אמרו אותה הכוהנים במקדש. אומרים אותה הכוהנים בימינו בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה בארץ ישראל בכל יום ובחו"ל במועדים. הורים מברכים בה את ילדיהם בלילות שבת. כלות וחתנים רבים אומרים אותה בחופתם. זוהי הפשוטה והיפה שבברכות (שם,עמ', 149).
הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' אומר על כך את הדברים הבאים:
העמק דבר:
יברכך ה' . . .
נכלל בזה לכל אדם כפי הראוי לו להתברך . . . הברכה תהא לפי הברכה שנתברך בו עד כה: לעוסק בתורה בלימודו ולעוסק במסחר בסחורתו, כך נכלל בזו הברכה הכללית 'יברכך ה' 'תוספת לכל אדם במה שיש לו.
וישמרך
דכל ברכה בעי שמירה שלא יהפכו לרועץ ח"ו: בעל תורה בעי שמירה מן הגאוה . . . ובעל נכסים בעי שמירה שלא יהיה עושר לרעתו, כמו בקורח ונבות היזרעאלי וכדומה, וכמשמעו שמירה מגניבה ואבידה .
יאר ה' היינו שהכל יראו שעליך זורח ה' ולא שזהו הצלחת המזל.
ויחנך
והנה אחר שהאיר ה' פניו והכל יראו שאהוב אתה בעיניו יהי' ממילא מובן שיבקשו בני אדם ממך להתפלל ברעותיהם, מש"ה הסמיך הברכה לזה ויחנך שתקובל תפילתך גם עבור אחרים.
ישא ה' פניו
כאן משמעות פניו מידותיו באשר לפי מידת האדם משתנה צורת הפנים, אם בפנים צוהלות או נזעמות וכד', ותכונת הברכה שיהיו מדותיו של הקב"ה רחום וחנון וכד' נשואות אליך.
וישם לך שלום
כל הברכות מברכים בכלי המחזיק אותם, כי בלי שלום אין נחת בשום ברכה. (פירושו ע"א).
ונביא גם את דבריו של ר' המלבי"ם:
ר' המלבי"ם:
הברכה הראשונה כוללת הטובות הגשמיות שהם נראים ומוחשים . . .והיא כוללת ברכת הקנינים [ו]ברכת בריאות הגוף שעז"א וישמרך בגוף, ברכת כוחות הנפש התלויים בחומר . . . ע"ז אמר וישמרך שתהיה הברכה מתמדת ולא תופסק . . . הברכה השניה היא בעינינים הנפשיים וזה מציין בהארת פנים . . . הברכה השלישית מצד הקשר שיש לנשמה עם הגוף, שמצד זה ישא ה' פנים . . . וישם לך שלום שהשלום הוא שם כולל כל ההצלחות וקיום כל העולמים שכולם נבראו ממזגים מתחלפים וכוחות מתנגדים זה לזה. וז"ש ושמו את שמי על בני ישראל שבברכת שלום היוצא מפי כהנים שנכרת אתם ברית השלום, ישימו שם זה שהוא שמו של הקב"ה על בני ישראל ואז נמצא כלי מחזיק ברכה ואני אברכם (פירושו ע"א).
הרב יונתן זקס, בספרו 'שיג ושיח' :
הפסוק השלישי הוא הפנימי מכולם. סיפור חביב מספר על קהל אנשים שנאסף על גבעה אצל הים כדילצפות
באונייה חולפת. ילד קטן אחד נופף בעוז. אחד האנשים בקהל שאל אותו למה. ענה הילד, 'אני מנופף כדי שרב החובל יראה אותי וינופף אלי בחזרה. החזיר לו האיש: 'הרי האונייה רחוקה, ואנחנו כאן. למה אתה חושב שרב החובל יראה אותך?' 'כי רב החובל הוא אבא שלי' ענה הילד, 'הוא יחפש אותי בקהל' אמונה פירושה שאני מאמין שא-להים איכפת לו ממני. שאני כאן, בעולם הזהמפני שהוא רתה שאהיה כאן, שהנשמה שהוא נתן בי טהורה היא , אף על פי שאני רק ילד על גבע ה הצופה אל הספינה החולפת. אני יודע שה' מחפש אותי בעיניו ומנופף אליו. זהו מקורו הפנימי של השלום (שם, עמ' ׁ 151ׂ).