ב"ה, ערב חג השבועות וערב שבת ק' פ' נשא תש"פ
אנכי ה' א–לקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים (שמות כ, ב).
המדרש מביא תיאור מרגש המראה שהבריאה כולה כאילו עמדה מלכת בעת מעמד הר סיני, וכך נאמר שם:
שמות רבה:
אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו 'קדוש', הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש, ויצא הקול: 'אנכי ה' א-לקיך' וכה"א את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף, ארשב"ל 'מהו ולא יסף ? ' אלא כשאדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול, והקול שיוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו ב"ק, ואת תמה אתה ע"ז הרי אליהו כשבא לכרמל כינס כל הכומרים ואמר להם :קראו בקול גדול כי אלהים הוא' מה עשה הקדוש ברוך הוא ? הדמים כל העולם, והשתיק העליונים והתחתונים, , והיה העולם תוהו ובוהו, כאילו לא היה בריה בעולם, שנאמר: 'אין קול ואין עונה ואין קשב, שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו, עאכו"כ כשדבר הקב"ה על הר סיני, השתיק כל העולם, כדי שישעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר: 'אנכי ה' א–לקיך. . . ' (שמות רבה פק כט, מובא בס' תורה שלימה ס' סד).
בדומה לתיאור של המדרש גם הרב זקס עומד על הדממה האופפת את האוירה של מעמד הר סיני כשהוא מבקש למצוא ביטוי לקשר שבין האדם ובין הקדוש ברוך הוא:
הרב יונתן זקס:
המפגש ביננו לבין א-לוקים דומה למפגש בין שני אנשים. ביני לבינך . . . איך אני יכול להיכנס לעולמך? באמצעות מילים, אתה מדבר, אני מקשיב. אני שואל, אתה עונה . . . השפה היא הגשר הצר שמעל התהום שבין נפשו של אדם אחד לנפש זולתו. הוא הדין לתהום שבינננו לבין נפש העולם. ההתגלות מתרחשת באמצעות דיבור. זה הדבר שקרה בהר סיני. האינסוף דיבר – והעולם רעד. בדממת השממה שמעו בני ישראל את קול הא-לוקים (מועדים לשיחה, עמ' 247).
פסיקתא דר"ב סוף פ י"ב:
אמר ר' יוסי בר' חנינא: 'לפי כוחו של כל אחד ואחד היה הדיבור מדבר עמו. ואל תתמה על דבר זה שהמן היה יורד לישראל , כל אחד ואחד היה טעמו לפי כחן, והבחורים לפי כחן, והזקנים לפי כחן וכו', הדיבור על אחת כמה וכמה, אמר דוד קול ה' בכח בכחו אין כתב כאן אלא בכח, בכוחו של כל אחד ואחד. אמר להם הקדוש בהרוך הוא: לא מפני שאתם שומעין קולות הרבה [יש אלוהות נהרבה] אלא היו יודעים, שאני הוא 'אנכי ה' א-לקיך' בעולם הזה נגאלו ישראל ממצרים ונשתעכבדו בבבל ומבבל למדי, ומיון לאדום ומאדום הקב"ה גואלן, ואינן משתעבדין עוד, שנ' [ישעי' מה, יז]: 'ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד (מובא בתורה שלימה ס' סד).
ונסיים בכמה מדבריו של הנצי"ב על ברכת כהנים שבפרשתנו:
יברכך ה' וישמרך
. . . הברכה תהא לפי מה שנתברך עד כה. לעוסק בתורה בלימודו, ולעוסק במסחר בסחורתו, כך נכלל בזו הברכה הכללית יברכך ה' תוספת לכל אדם במה שיש לו.
יאר ה' פניו אליך ויחנך
. . . והכל יראו שאהוב אתה בעיניו ית', ממילא מובן שיבקשו בני אדם ממך להתפלל ברעותיהם , משום הכי הסמיך הברכה לזה ויחנך, שתקובל תפילתך גם עבור אחרים . . .
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום
. . . אחר כל הברכות מברכים בכלי המחזיק אותם, שבלי שלום אין נחת בשום ברכה.
בברכת מועדים לשמחה, בשורות טובות ובברכת שבת שלום