ב"ה ערב שבת קדש פ' נח תשפ"ד
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את הא-לוקים התהלך נח".
עומד הרמב"ן על שלוש נקודות בפסוק: צדיק תמים, בדורותיו, את הא-לוקים התהלך… ואלה דבריו:
איש צדיק תמים היה – יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להינצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע…
אבל באברהם שאמר (להלן יח יט) לעשות צדקה ומשפט, שבח אותו בצדק שהוא המשפט, וברחמים שהיא הצדקה.
ורבי אברהם אמר, צדיק במעשיו, תמים בלבו. וכתיב (יחזקאל כח טו) תמים אתה בדרכיך:
ואחר שאמר שהוא איש צדיק, כי איננו איש חמס ומשחית דרכו כבני דורו החייבים, אמר שהיה מתהלך את השם הנכבד ליראה אותו לבדו, איננו נפתה אחרי הוברי שמים ומנחש ועונן, וכל שכן אחרי עבודה זרה, ואיננו שומע להם כלל, רק בשם לבדו הוא דבק תמיד, והולך בדרך אשר בחר השם, או אשר יורה אותו, כי נביא היה… והנה אחר שהיה נח צדיק ואיננו ראוי ליענש, גם בניו וביתו ראוים להנצל בזכותו, כי היה עונש עליו אם יכרת זרעו. או יאמר, כי הוא צדיק שלם וגם בניו וביתו צדיקים, כי הוא למדם, כענין שכתוב (להלן יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו:
בדורותיו. יש מרבותינו שדרשוהו לטובה, כל שכן אם היה בדור של צדיקים, ויש שדורשין לגנאי, לשון רש"י. והנכון בעיני לפי הפשט, כי טעמו לומר שהוא לבדו הצדיק בדורות ההם, אין בדורותיו צדיק ולא תמים זולתו.
ויהי רצון שבזכות הצדיקים שבדורנו יחד עם תפילותיהם של כולנו הקב"ה יצילנו ויוציאנו מצרה לרווחה ומאפילה לאור גדול. אכיה"ר.
רציתי לצרף כאן קטע ממאמר חשוב שפורסם השבוע בערוץ 7, מאמר של הרב ליאור לביא:
"לפני חמישים שנה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, יצא לאור ספרו של ראש ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, "המעלות ממעמקים". ראשיתו של הספר מכילה שיחות שונות שהעביר הרב עמיטל לתלמידי ישיבת הר עציון ולחייליה במהלך המלחמה ואחריה. מומלץ מאוד לעיין בשיחות הללו בימים אלה. מדהים ומכאיב לגלות עד כמה הן רלוונטיות גם היום, חמישים שנה אחרי. באחת השיחות מנתח הרב עמיטל את שורשי הקונספציה השגויה שהובילה את מדינת ישראל למשבר של אותם ימים:
רעידת אדמה שעליה מדברים בימים אלה איננה תוצאה של ערעור התפיסה הביטחונית או התפיסה הפוליטית כל עיקר, אלא ערעור האלף בית של עצם התפיסה הציונית הלאומית. ובמידה שציוניים דתיים הזדהו עם התפיסה הזאת, ואמנם הזדהו עמה במידה רבה, אלא שהוסיפו לה שתי מילים משמעותיות, "בעזרת השם" – הרי הם שותפים למשבר, למבוכה ולמועקה הפוקדים את הציבור החילוני".
האלטרנטיבה לתפיסה הציונית החילונית מכונה לדברי הרב עמיטל "ציונות של גאולה", ומבשרה ופרשנה הגדול היה לדבריו הרב קוק זצ"ל:
"ציונות זאת לא באה לפתור את שאלת היהודים על ידי כינון מדינה יהודית, אלא משמשת מכשיר בידי ההשגחה העליונה לקדם את ישראל לקראת גאולתו. ישוב ארץ ישראל על ידי קיבוץ בניה לתוכה, הפרחת שממונה וכינון עצמאות יהודית בתוכה הם שלבים בתהליך הגאולה. מגמתה הפנימית איננה נורמליזציה של עם ישראל להיות עם ככל העמים, אלא להיות עם קדוש, עם אלוהים חיים, אשר מרכזה ירושלים ומקדש בתוכה. כי עת לחננה כי בא מועד".
את נוראות המלחמה רואה הרב עמיטל כחלק מהתהליך המשיחי:
"מה שמתגלה לעינינו היא ראשית התגשמותו של החזון הנבואי של שיבת ציון. הצעדים הם צעדי משיח. ואף על פי שיש שמתלווים להם יסורים, הצעדים בטוחים והמהלך ברור, כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו. הגיעה השעה שהציונות תפנה את מקומה לציונות של גאולה גם בתודעתנו" (עמ' 41-43).
מדהים עד כמה היו נכונים דבריו אז ועד כמה ההשלכות לסמיות העיניים שהובילו למחדל הנוכחי אחוזים באותה קונספציה "חילונית" שגויה, המנסה לנרמל את שאיפותיו הדתיות של האויב בטרמינולוגיה מערבית־חילונית־פרגמטית. האויב האכזר סימן את המטרה הברורה כשקבע בשם המלחמה את יעדה מבחינתו – "מבול" או "שיטפון" אל־אקצא. היעד הסופי אחד הוא: ירושלים.
וכפי שכתב הרב עמיטל בשיחה אחרת: "מלחמה על ארץ ישראל היא מלחמה על ירושלים. סיפרתי פעם אחת את הסיפור שעתה ניתן לו אישור מפיו של אותו צורר, חסנין הייכל. אחד הדיפלומטים החשובים ביקר לפני שש שנים אצל שליט מצרים ובא אחר־כך לירושלים ואמר לראש העירייה: תדע לך, הבעיה העיקרית היא ירושלים. לא התעלה, לא סיני, ולא שארם א־שייך, רק ירושלים! אמר ראש העיר: נדהמתי, אצלו? גם במצרים? אמר לו: כן, רק ירושלים היא הבעיה, גם אצל המצרים" (שם עמ' 19–20).
באכזריותם הבלתי נתפסת שמטו רשעי עולם אלה את זכות קיומם על פני האדמה. וכלשון התורה בפרשת נח: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ". וכדברי אור החיים הקדוש על פי המדרש: "פירוש חמס הוא כללות הרשע בו גזל בו גילוי עריות בו שפיכות דמים בו עבודה זרה…". המבול שבו ביקשו הרשעים הללו לשטוף אותנו, ישטוף אותם מן העולם ויכרית אותם מן הארץ." ע"כ מדברי הרב ליאור לביא.
בציפייה לבשורות טובות
סבא