ב"ה ערב שבת קודש פרשת ויחי תשפ"ד
"ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו"(נ, טז-יז).
פרשתנו מזכירה שאחרי מותו של יעקב האחים מתייצבים לפני יוסף ואומרים לו – כביכול בשמו של יעקב – שהוא ביקש שיוסף יסלח להם על העוול שגרם להם.
דומה שיעקב כלל לא אמר להם כך, ויש בכך 'שקר לבן' שהיה זה לצורך שיפור אוירה ביניהם.
חז"ל למדו בכך עיקרון חשוב: מותר לשנות למען השלום (יבמות סה, ע"ב).
קיים מדרש מרתק שמדגים את הדבר. וכך הם דברי המדרש:
בראשית רבה (וילנא) פרשה ח סימן ה (פרשת בראשית)
אמר ר' סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראות את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל ייברא, ומהם אומרים ייברא, וזה מה שכתוב (תהלים פה) 'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו'.
חסד אומר ייברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל ייברא שכולו שקרים,
צדק אומר ייברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל ייברא דכוליה קטטה,
מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ וזהו מה שכתוב (דניאל ח) 'ותשלך אמת ארצה'1.
מה המדרש הזה אומר לנו היום? מה אפשר ללמוד ממנו? דומה שהפירוש הוא שאמנם האמת האמיתית נמצאת במרומים, ואני מעז לומר שבכ ךגם חוזקה וגם חולשתה!
לדעתי לפנינו פרדוקס מרתק! דומה שההסבר הוא שהאדם הפשוט מתקשה לחיות בעולם האידיאלי של מלאך האמת, משום שאנחנו חיים בעולם אנושי 'רגיל', בחיי היומיום אנחנו בלית ברירה זקוקים מדי פעם ל'שקר לבן' כי אילולא כך אין לנו אפשרות להחזיק מעמד ב'עלמא דשקרא' ולפעמים פשוט שאין לנו ברירה אחרת… בעולם אידיאלי אין צורך ב'שקר קטן'…
אני מציע שננסה לחשוב על עומק שמשלב גם את חוויותיו של האדם הרגיל וברוך ה' גם את גדולתו.
דומני שלפנינו הנחיה חשובה לחיי היומיום שלנו!
1 הרחבת דברים בספרי "בין מדרש לפסיכולוגיה" בעמ' 32 ואילך.