פ' במדבר ב"ה, ערב שבת קדש פ' במדבר ערב חג השבועות תשע"ח
וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר
(במדבר א, א)
מהו הקשר בין פרשת במדבר ובין חג השבועות ? נביא את דעתו של הרב זוין בנושא הזה:
הרב זוין:
פרשת במדבר קוראים סמוך לשבועות . . . יש קשר בין במדבר לעצרת. ואמנם, מתן תורה היה במדבר: 'בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני' (שמות יט, א). ושם, במדבר, ניתנה התורה. זהו מהצד האחד. ומהצד השני שבועות הוא חג הביכורים, והרי שני אלה הם תרתי דסתרי, שני הפכים. מדבר הוא מקום אשר 'לא יִזָּרַע ולא יצמיח ולא יעלה בה כל עשב' (דברים כט, כב), מקום תהו וליל ישימון וביכורים הוא סמל הצמיחה והפריחה . . . כיצד מתאחדים שני אלה בחג אחד? אבל רמז גדול יש בדבר: העולם בלא תורה הוא מדבר, והעולם עם תורה הוא ביכורים. יתר על כן: העולם בלא תורה אף אם הוא גן עדן נהפך להיות מדבר, והעולם עם התורה אף אם הוא מדבר נהפך להיות גן עדן. . . (לתורה ולמועדים, עמ' 183).
מכאן אפוא הקשר הרעיוני בין המדבר כסמל השממה ובין חג השבועות וחג מתן תורה . חכמי המדרש בפסיקתא רבתי דנים בקשר בין הקב"ה ובין עם ישראל בשעת מתן תורה, כפי שמובא אצל בעל שפת האמת:
שפת אמת:
כתיב [דברים ה' ד]: 'פנים בפנים דבר ה' עמכם' ואיתא בפסיקתא רבתי כא: 'כמים הפנים לפנים'[וכן לב האדם לאדם] : יש שהמלמד רוצה ואין התלמיד רוצה, ויש תלמיד רוצה ואין הרב רוצה, ברם, הכא 'פנים בפנים דבר' פירוש 'פנים' כמו שנאמר (ויקרא כו, ט): 'ופניתי אליכם', דרשו חז"ל:'פונה אני מכל עסקי ועוסק בכם' , וכמו כן פנו בני ישראל מכל עסקיהם ועוסקים בתורה. ולהבין פירוש 'פונה אני מכל עסקי' אצל הקב"ה, רק הרמז שכל תהלוכות העולמות למעלה למעלה הכל הוא לפי הנהגות בני ישראל שכל פינות שהוא פונה כולם הם בכם . וכמו כן בני ישראל למטה כך צריך להיות שכל המכוון מכל הפינות שהם פונים יהיה רק לשמו יתברך. וכן היה במעמד הר סיני כמו שכתוב (שיר השירים ה, ו): 'נפשי יצאה בְּדַבְּרוֹ', ובזמן המקדש שהיו עולין ג' פעמים בשנה היה מתחדש זה הדביקות בכל רגל כמו שנאמר: 'יראה כל זכורך . . . פני ה' א-לקיך' 'היא בחינת 'פנים בפנים' כמו שאמרו חז"ל [שבת קד ע"א; זהר ח"ב עט ע"ב] : כשם שהוא בא לראות, כך בא להיראות, פני ה', וכן כתיב בזהר הקדש: [תהילים כז, ח] 'בַּקְּשׁוּ פני' , כשם שהוא בא לראות, אילין מועדיא ['אלה מועדי'] (שם, תרסד).
וכך מתארים המקורות את המפגש הקרוב בין הקב"ה וביננו. לכל לימוד יש פנים משלו, ומקובל עלינו שיש שבעים פנים לתורה, ועל כך נאמר בדברי פסיקתא רבה:
מדרש פסיקתא רבתי:
פנים בפנים: [אימתי?] [פנים תרי בפנים תרי, הא ארבעה אפין . . .], פנים אימות [1] למקרא, בינונית למשנה, [פנים] מסבירות לתלמוד, פנים (משחקות) , [שוחקות] לאגדה (שם כ"א).
כאמור, ללימוד תורה יש פנים רבות ומכאן שכל רגע של לימוד תורה החל במקרא וכלה באגדה מביא אתו אווירה מיוחדת, המעידה על תמונת רבת הפנים של הלימוד.
[1] מלשון אימה ופחד