פ' בראשית ב"ה ערב שבת קדש פ' בראשית תשע"ז
זה ספר תולדת אדם ביום ברא א-להים אדם בדמות א-לקים עשה אתו (בראשית ה א).
רבינו המלבי"ם
זה ספר תולדת אדם
… עתה יתחיל לספר התולדות של אדם מאדם עד נח, איך נשתלשלו זה מזה עד המבול,
וכן כל סיפורי הדורות שבתורה הם סיפור תולדות אדם, ויאמר הקדמה לזה ביום בְּרֹא
א-לקים אדם בדמות א-להים עשה אֹתוֹ שהעשיה מורה על גמר הדבר, וזה לא יתכןבאדם,
שהאדם הוא בעל בחירה ואינו נעשה ונגמר עד שיהיה צדיק ויעשה מעשים טובים…
שהאדם לא יִקָּרֵא בהולדו, כמ"ש שור או עז כי יולד ששור בן יומו נקרא 'שור', כי כמו שנולד כן
ישאר באותה מדרגה, משא"כ האדם שהולך ממדרגה למדרגה וביום שנולד איו עדיין במצב
השלימות… (פירושו ע"א).
מכאן שיש לאדם מעמד מיוחד במעשה בראשית, בזכות העובדה שיש לו בחירה חפשית.
וכך אומר גם הרש"ר הירש:
פסוק זה פותח תקופה חדשה בדברי הימים של חינוך האדם והוא דומה לפסוק אלה תולדות
השמים והארץ בהבראם, שפתח את דברי ימי התפתחות העולם, שם נאמר שכל התופעות
שלאחר מכן אינן אלא תולדות טבעיות של שמים וארץ, וכולן תלויות 'בהבראם', כולן נובעות
מחוקי השמים והארץ, שנקבעו 'בהבראם', וכעין זה הוא אומר כאן, בראשית התפתחות האנושות:
כל התופעות הרבות של האנושות אינן אלא תולדות טבעיות של האדם שנברא בצלם א-לקים…
והוא מסכם:
כל ההיסטוריה האנושית על מעלותיה ומורדותיה כל התופעות הרבגווניותשל ההיסטוריה האנושית
כולן מצטרפות לכלל אחד:… כולן – על כל ניגודיהן – אינן אלא תולדות של אדם שנברא בדמות
א-לוקים… (דבריו ע"א).
ונסיים בפירושם הידוע של רבי עקיבא ושל בן עזאי:
תניא רבי עקיבא אומר: ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר: זה ספר תולדת האדם כלל גדול מזה (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד).
ומעיר על כך בעל תורה תמימה: רבי עקיבא רומז למה שאמרו באגדה דשבת (לא, א) בההוא עובד אלילים שבא לפני הלל, שילמדנו כל תורה כשהוא עומד על רגל אחת; אמר לו: מה דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושא היא, וכו'. .. ובן עזאי מוסיף: מדברי ר' עקיבא שמעינן רק, מה דעלך סני, לחברך לא תעביד, ואם כן משמע דמי דאינו חושש לכבוד עצמו אינו דרוש לחוש גם על כבוד אחרים, על זה אומר: זה ספר תולדת אדם… בדמות א-לוקים עשה אותו. הנה אין אוי לאדם להקל בכבוד זולתו, לא רק משום דעלך סני, אלא גם משום שנברא בדמות א-לקים, ואם מקל בכבודו, הרי כמקל בדמות היוצר… (ע"א).
ואומר הרב יונתן זקס:
היהדות היא קריאתו הנעלה של א-לוקים לאנושות כולה לממש את החופש ואת היצירתיות שהיא ניחנה בהם, ולעשות זאת באחריו ובאיפוק – וכך להיות לשותפתו של א-לוקים במעשה הבריאה (תמצית ההומניזם הדתי, מקור ראשון, גליון ערב שבת פ' בראשית דהיום).