ב"ה ערב שבת קדש פ' קדשים תשפ"ב
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' א–להיכם
הרב זקס:
מה הפירוש הפסוק 'קדשים תהיו וגו? רש"י קורא אותו מתוך הקשרות. הפרק הקודם, פרק י"ח, עסק באיסורי עריות. כך גם הפרק הבא, פרק כ'. לכן הוא מפרש: קדשים תהיו – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה. הרמב"ן מציע הסתכלות רחבה יותר. התורה אוסרת במפורש מעשים מסוימים ומתירה אחרים. למה עליה להוסיף ולומר 'קדשים תהיו'? כדי שננהג איפוק גם בדברים המותרים לנו. אל תהיו גרגרנים, אפילו בסעודה על טהרת הכשרות, אל תהיו אלכוהוליסטים, גם אם היין כשר למהדרין, אל תהיו כביטויו המפורסם של הרמב"ן, נבלים ברשות התורה…
להיות קדוש פירושו לא לזרוע את השדה כלאיים ולא ללבוש שעטנז – או כפי שהיינו מנסחים זאת היום: לכבד את שלמותה של הסביבה, פירושו לא ללכת אחרי אלילי הזמן – ולכל זמן אלילים משלו. פירושו להיות ישרים בעסקים כיאות, ולחלוק עם אחרים את ברכותיך (בימים ההם: חלקים מן היבול). להיות קדוש פירושו לאל לשנוא אנשים, לא לנקום ולא לנטור, אם מישהו עשה לכם רע, אל תשנאו אותו. הוכיחו אותו על מעשיו, תנו לו להבין מה עשה ואיך פגע בכם, תנו לו הזדמנות להתנצל ולתקן, ואז סלחו לו.
ומעל לכול, 'קדשים תהיו' פירושו 'שמרו על האומץ להיות שונים… (שיח ושיג, עמ' 77).
למרות שדברי הפסוק של פרשתנו ומוכרים לנו זה שנים רבות, דומה שהרב זקס יודע לתת ללשון הפסוקים רמז של משמעות חדשה, והודות לקריאתו אולי נגיע להבנה חדשה של דברי הפרשה. ואוסיף הרהור קל: למשל, האם מישהו מבין קוראי העתונים ושומעי החדשות של היום היה מעלה על דעתו שבעומק הדברים פרשתנו רומזת אולי גם על נכונותו של עם ישראל להעניק עזרה לפליטי המלחמה באוקראינה? ואם אולי לא נגיע לדוגמה הזאת הרי ברור לנו שהמושג גמילות חסד כולל עולם ומלואו… נקח רק את העובדה של המספר האדיר של גמ"חים למיניהם שאפשר למצוא כמעט בכל מקום שגרים יהודים! אכן, העם היהודי מצטיין לא רק בחכמה מיוחדת אלא גם בנכונות של עזרה ואמפתיה לסביבה.