ב״ה ערב שבת קדש פ' ויגש תשפ"ב
לרפואת סבתא יהודית מרת יהודית בת דינה רייס שתחי'
ועתה אל תֵעָצְבוּ ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני א–לקים לפניכם
ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי הא–לקים וגו' ( שם, ח).
(בראשית מה, ה, ח}.
פרשתנו פותחת בנאומו הנרגש של יהודה המבקש לעורר את רחמיו של יוסף. בצורה נרחבת יותר פרשת השבוע וגם פרשת ויחי עומדות בסימן של ההתפתחויות הדרמטיות בביתו של יעקב אבינו.
פרשתנו מתארת, כידוע, בנוסף לנאומו הדרמטי של יהודה גם את המאורע הנרגש בשעה שיוסף מתוודע לאחיו, והתורה מתארת את המפגש המחודש בין יוסף ואחיו, באוירה של התפיסות והתקרבות מחודשת בין האחים לבית יעקב. לאור התכנים הדרמטיים של פרשתנו אין זה מפתיע שנוכל למצוא מגוון שלם של דעות בקרב הפרשנים השונים. נתחיל בחלק מדבריו של הרמב"ם שעוסק בידו המכוונת של הקב"ה כאדון היסטוריה במהלך האירועים בביתו של יעקב אבינו.
מורה נבוכים חלק ב' פרק מח:
ברור מאוד שלכל דבר מחודש יש בהכרח סיבה קרובה שחידשה אותו. ולסיבה זאת יש סיבה, וכן הלאה עד אשר מגיעים אל הסיבה הראשונה לכל דבר, כוונתי לחפצו של הא-ל ובחירתו… (שם חלק ב' פרק מח, מהד' שורץ, מובא בשינויים קלים אצל נ. ליבוביץ, עיונים עמ' 354).
בעקבות דבריו של הרמב"ם במורה נבוכים נחמה ליבוביץ מזכירה לנו שהראייה האנושית אין בכחה להבין את מהלך ההיסטוריה לפי תכניותיו של הקב"ה, וכך היא אומרת:
נ. ליבוביץ:
אומנם רואים בני אדם עצמם עושים מעשיהם מתוך רצונם וכוונותיהם, הם הפועלים, הם ההולכים לקראת… והם המובילים לקראת… ואינם יודעים שהם אינם אלא מובלים בידי מי שמוליך ומביא ומוביל כל אחד לתעודתו. סיפורנו פתח במילים: ' [בראשית לז, יד]: וישלחהו מעמק חברון … אמרנו: סיפורנו התחיל במילים הפשוטות העובדתיות, ומסתיים במלים שהן כהסבר וכפתרון לכל מה שקרה: [בר' מה, ה] לא אתם שלחתם אותי הנה כי הא-לקים' ואשרי הזוכה לראות בגלגולי יציאתנו, הליכתנו וביאתנו, בעלייתנו ובירידתנו – את שליחותו על ידי הא-לקים (עיונים, עמ' 355).
הרש"ר הירש:
ואל יחר בעיניכם… הדבר החורה לנפש ייראה באור אחר ל'עינים' תוך ראיית השכל, אינני יכול לכוף על רגשותיכם שלא יחר לכם: שכן עוול הוא עוול, הרגש הוא מוצדק, אך שכלכם ימתיק גם הכרה זו, כאשר תלמדו לראות את הדברים 'בעינים אחרות'… לראות את הכל באור אחר (דבריו ע"א).
בעוד שהרש"ר הירש מדבר על הדרך שבה האדם רואה את הדברים, הרי הרב זקס מזכיר מנגנון פסיכולוגי מיוחד הקשור בפסיכולוגיה הקוגניטיבית והמביא לידי פרשנות אחרת, מיטיבה יותר של האירועים שהאדם – בעיקר במצב לחץ – התנסה בהם. לאור אותה ראייה שונה של האירועים הרב זקס בדומה לשיטתו של הרש"ר הירש מצביע על יכולתו של האדם למסגור מחדש של האירועים ובכך בכוחו להעניק משמעות חדשה ומיטיבה יותר למה שעבר עליו. ועל כך נאמר: 'ועתה לא אתם שלחתם אותי וגו', ובכך האחים הופכים למעשה לגורם בתכניתו של הקב"ה, שהוא מכוון את הדברים לטוב. ועל כך אומר הרב זקס:
כל מצב שאנו מצויים בו, מסגור מחדש יכול לשנות את תגובתנו אליו ולנסוך בנו כח לשרוד, אומץ להתמיד, ונחישות להמריא מהצד האפל אל הקיום של אורו המרפא שדל יום חדש (שיג ושיח, עמ' 126)
מזל טוב לנוה ולמשפחות בראלי וברויאר לשבת בר המצוה – שירבו שמחות בקרבנו.