מזל טוב לצורי והדר להולדת בנם נכד לחיה וגבי – ויה"ר שירבו שמחות !
ב"ה ערב שבת קדש שבת זכור, פ' תרומה תשפ"א
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
ככל אשר אני מראה אותך את תבנית משכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו.
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קֹמָתו (שמות כ"ה, ח – י).
בניית המשכן – והמקדש לעתיד לבא – איננה מצטמצמת במישור החמרי, אלא הפנייה מופנית למעשה אל כל אחד מאתנו, והרי דבריו של המלבי"ם:
ועשו לי מקדש . . .
המלבי"ם:
. . . כבר ביארתי ברמזי המשכן שעניין המשכן היה קבוצת כל נפשות ישראל לקומה שלימה מתייחסת עם הא-לוהות שבעולם הגדול, שעולם הגדול הוא המקדש של מעלה, והראה ה' למשה את המקדש הגדול וכל צפונותיו וגנזיו ומשכיותיו שעז"א 'בכל ביתי נאמן הוא', כי הראה לו ביתו הגדול וסודותיו שהוא המקדש הכולל שעז"א 'ככל אשר אני מראה אותך', ועז"א שביום שהוקם מקדש של מטה הוקם מקדש של מעלה עמו , שמאז נמשך השפעת ה' בעולם הגדול לפי העבודה הקדושה במקדש של מטה וציוה 'וכן תעשו', שכל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו , כי יכין את עצמו להיות מקדש לה' ומעון לשכינת עוזו . . . ר"ל שאתה בעצמך תהיה בית לה' . . . ובאופן זה כן תעשו לדורות, שכ"א יבנה מקדש בחדרי לבבו . . . (דבריו ע"א).
גם הרמב"ן רואה בלשון הכתוב רמז למעורבות האישית כל של כל אחד מישראל , וכך הוא אומר:
ועשו ארון . . .
הרמב"ן:
'ועשו ארון . . . ' יחזור אל בני ישראל הנזכרים למעלה, ואחרי כן וְצִפִּיתָ אֹתוֹ, וְיָצַקְתָּ לּוֹ, וכולן בלשון יחיד, כי משה כנגד כל ישראל. ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון, בעבור שהוא קדוש משכני עליון, ושיזכו כולן לתורה. וכן אומרים במדרש רבה :
מדרש רבה :
מפני מה בכל הכלים האלה כתיב וְעָשִׂיתָ, ובארון כתיב וְעָשׂוּ אֲרוֹן ? אמר רבי יהודה ברבי שלום: אמר לו הקב"ה: יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה. (שם, לד, ג ).
לאור דברי הכתוב העם כולו שותף לבניית המשכן. הרב ליכטנשטיין מביא את דברי הרמב"ן והמדרש ואומר:
הרב ליכטנשטיין:
. . . בגלל מעלת התורה ומרכזיותה צריכים הכל להתקשר אליה ולעסוק בה. שלא כמו בדתות אחרות, שבהן העיסוק בא-ל ובחוקיו הוא עניין לבודדים, וכל השאר רק מקיימים את החוקים אך אינם עוסקים בלימודים, ביהדות העיסוק בתורה הוא נחלת הכלל, איש איש כפי רמתו ומדרגתו . . . (מתוך אתר הישיבה).
ספורנו
אשכון ביניהם לקבל תפילתם ועבודתם באותו האופן שאני מראה אותך שכינתי בהר. . . וכן ראוי שיהיה בישראל כל קדושיו מחוברים אל ההמון להבין ולהורות (ע"א).
ר"ח:
הארון רמז לצדיק החכם, שהוא צריך להיות תוכו כברו, כשם שהיה הארון מצופה זהב מבית ומחוץ (ע"א).
יוצא אפוא שלכל אחד מבני ישראל יש חלק בבניית המשכן כאשר הוא נושא עמו את תבנית המשכן שבלבו, אך באותו זמן יש פה תזכורת לכל אחד מחכמי הדור – ומנהיגי הדור – שישים אל לבו שמצופה ממנו שיהיה תוכו כברו. נשים לב לכך שמידות המשכן כתובות בצורה מדויקת בפרשיות המשכן שבתורה, ואולי יש לכך רמז שעל האדם בישראל לדייק במידות האישיות שלו ? הקורא בוודאי מצא כבר רמז לכך בריו של הר"ח, המובאים לעיל. ואידך זיל גמור . . .