ב"ה ערב שבת קדש פ' בלק תש"פ
מה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ יעקב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל .
כַּנְּחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע ה' כַּאֲרָזִים עֲלֵי מַים (במדבר כד, ה – ו).
לעילוי נשמתו של אורי ז"ל
סנהדרין קה: אמר רבי יוחנן:מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בליבו. .
במהלך דבריו מביא רבי יוחנן שורה ארוכה של ברכות לכבודם של ישראל שנאמרו מפי בלעם:
– ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [ וה' לא הרשה לו אלא הפך את פיו ואמר:] . .
'מה טבו אהליך יעקב', [שבירכם באהלי תורה ותפילה;]
– ביקש לומר שלא תשרה שכינה עליהם וה' לא הרשהו ואמר: 'משכנותיך ישראל' . ['משכנות' רומז על השראת שכינה,
– ביקש לומר שלא תהא מלכותן נמשכת וה' הפך את פיו, והוא אמר:] 'כנחלים נטיו' [רמז למלכות .
– [ביקש לומר שלא יהא להם זיתים וכרמים, וה' הפך את פיו ואמר:] 'כגגות עלי נהר',
– [ביקש לומר שלא יהא ריחן נודף, כלומר שלא יהיו מלאי מצוות,וה הפך את פיו ואמר:]'כאהלים נטע ה'.
– [ביקש לומר שלא יהיו להם מלכים בעלי קומה, והפך ה' את פיו ואמר:] 'כארזים עלי מים' , [כלומר יהיו מלכיהם גבוהים כארזים הגדלים אצל מים ].
– [ביקש לומר שלא תהא אימת מלכותן, שלא תהא למלכותם אימה על הבריות והפך ה' את פיו ואמר: ] 'ותינשא מלכותו'.(הדברים הובאו בדילוגים: להבנת הדימויים הוספנו דברי פרשנות המובאים במהד' שוטנשטיין).
הרב א' ליכטנשטיין זצ"ל מתאר את תמונת השלווה של מחנה ישראל בדבריו של בלעם, וכך הוא אומר:
. . . בגמרא בברכות (יב:) מובא : 'ביקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה? מפני טורח הציבור'. המיוחד שבפרשת בלק הוא שכתוב בה: 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו'. ובגירסה אחרת במכילתא: 'משום דכבתיב בה 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא' . בדברי בלעם מתוארת השלווה שבמחנה ישראל: נחלים, אוהלים, גנות עלי-נהר. נצייר לעצמנו אותו מדבר שממה, אשר בתוכו, בשלווה פסטורלית, נטועים להם אוהלי בני ישראול שורות שורות, עצים וגנות, נאות דשא ומי מנוחות. ועל כך אומר המדרש: מה טבו אהליך יעקב, שלא היו פתחיהן מכוונים זה כנגד זה' גם בתוך אותה שלווה נשמרת הצניעות.
בהשמך דברי בלעם עדים אני לשינוי פתאומי וקיצוני באווירה לאחר נזילת המים מן הדלי טיפין טיפין, בשקט ובשלווה, מופיע פתאום נחשול אדיר, פרץ מים, 'מים רבים אדירים' . . . חוסר שלווה, מלחמות בלתי-פוסקות, מהומת-עולם. האין זו סתירה ?
אומות העולם אינן יכולות לתפוש שילוב מעין זה. בתוך גנות ואוהלים על פלגי מים – הייתכנו רעש ומלחמות בלתי פוסקות ? מצד שני, אין הן יכולות לתפוש כיצד יכולה הצניעות לדור במחנה צבא. ומתוך
אותה התפעלות של נביא אומות העולם באה קריאת ההפתעה שלו: 'מה טבו אהליך יעקב', אוהלים שבהם באות שתי הגבורות לשילוב יוצר ומפרה (בדילוגים, ישיבת הר עציון, בית מדרש האלקטרוני [ב.מ.א.] ). הר"י אברבנאל מתאר אף הוא את הקסם של התמונה הפסטורלית שהרב ליכטנשטיין צייר, והוא אומר: . . . ודימה האומה הישראלית ביופיה ובשלימותה אל הנחלים 'כנחלים נטיו . . . ' , ואל גן הירק השתול על פלגי מים. ואפשר לפרש הדימויים האלה שזכר מהאהלים והמשכנות. והוא ששלמות האהלים בשדה, וגם שלמות הבתים בארץ הנושבת יוכללו בארבעה דברים: האחד – שתהיינה גדולות ורחבות; והשני – שתהיינה יפות ומקושטות; והשלישי – שתהיינה חזקות וקיימות שלא יפלו; והרביעי – שתהיינה גבוהות ורמות ולא שפלות. ולכן אמר שהאהלים והבתים ההם, היו גדולים ונטויים וחזקים וקיימים 'כאהלים נטע השם' ורמים וגבוהים כארזים הגדילים על יבלי מים. הנה אם כן דימה את האומה לאהלים ולבתים המהודרים 'כנחלים נטיו' ; ומקושטים ויפים 'כגנות עלי נהר' שהגן שהוא על הנהר יצמח בו כל עץ נחמד למראה . . .
דומה שקשה למצוא תמונה מרהיבה יותר של היופי של הארץ מזו המובא – במרחק של מאות בשנים (!) – הן בדבריו של הרב ליכטנשטיין והן בדבריו של הר"י אברבנאל. אשרי הדור שזכה לראות בתחיית הארץ !
נזכיר עוד, שפירושו של ר"י אברבנאל פירושו של ר"י אברבנאל זכה בשנים האחרונות למהדורה חדשה עם חידושים רבים בידי הרב יהודה שביב ז"ל, והבאתי את התיאור המופלא הזה לידיעתה של הרבנית ברכה שביב שתחי'.